תסתמי.

תסתמי.

שקט.

תניחי לי.

די .

? ? ??????????????

מניח הכל בצד לכמה דקות,את כל המתרחש מסביבי.מתכנס בתוך עצמי.

מתי בפעם האחרונה הייתי לבד,אבל ממש לבד???

בלי אנשים מסביבי,טלפונים,מחשב...

ולא.לא בזמן שינה...

למה קשה לי להיות לפעמים עם עצמי?

האם אני פוחד מעצמי ?

האם אני בכלל מכיר את עצמי?

כשאני לבד וחושב על הבנאדם שאני,על החיים שלי,האם אני מרוצה?

האם אני מרגיש שיש לי שאיפות ושאני מצליח להגשים אותם?

אולי בכלל הייתי רוצה לשנות את צורת החיים שלי ?

מה הייתי מנסה לשנות?

האם אני באמת מעריך את הדברים הטובים שבי ?

האם אני אוהב את עצמי ?

 דממה רועשת.

עובד ושוכתב מהמקור.

זכרונות מהילדות,

קצת שלמה ארצי להכנס לאווירה.

מדפדף בין עמודי האלבום,עם התמונות מהילדות.

וכל תמונה כ"כ צובטת,

מזכירה את אותם הימים

שהייתי ילד.

נזכר ביומי הראשון בגן,

והבכי לאמא שתקח אותי איתה.

וכיתה א' , ותכף חטיבה ותיכון.

והצבא כבר באופק,

רק אתמול היה נראה כ"כ רחוק.

הזכרון באהבה הראשונה,

מורן היה שמה.

וכמה שכאב לי שהיה לה מישהו אחר.

וכמה שבתור ילד חשבתי שהכל אבוד,ולא הוגן.

ואחרי מספר שנים,

הגיע הזמן .לסלוח.

ולמרות הכל,

כ"כ רוצה לחזור לילדות,

לחיוך התמים על הפנים,

וחוסר היראה להביט לאנשים היישר בעיניים.

ואולי,לשנות כמה דברים,

להבין איפה הכל התחיל,ואיפה טעיתי.

וכמה שדברים השתנו,התחלפו באחרים,

וחברים ישנים שהתחלפו בחדשים,

והשיער,ועור הפנים ו..בעצם כולי.

ורק מפנים,הגוף נרקב אט אט,

ונמאס לי כבר להסתיר.

***

''  כמה זמן עוד תמשיכי לחכות

 לדמעות ההתפכחות של איש הכן או לא

כמה זמן עוד תמשיכי לחכות

 כמה אכזבות וכל זה בגללו .  ''