התריסים מוגפים

מחשיכים את החדר באמצע היום .

אני שוכב לצידך וראשי מונח על בטנך,

ראשי מתואם עם נשימותייך.

אני מלטף אותך ונושק לך בקו הפטמות

את מקרבת את ראשך לכיווני ונושקת על שפתיי,

ומגע שפתייך הרך כ"כ נעים לי.

מנגינת פסנתר נשמעת מבעד לחלון,

וילדי השכנה ממול שרים-

אני מוצף בעצב.

והמנגינה מחניקה כמו בכי שתקוע בגרון

ושנינו נהנים אך יודעים שתכף הכל ייגמר,

ומחוץ לחדר הכל חוזר לקדמותו

 וכל אחד ימשיך בדרכו..

ושוב נהיה זרים-

..עד הפעם הבאה.