זכרונות מהילדות,

קצת שלמה ארצי להכנס לאווירה.

מדפדף בין עמודי האלבום,עם התמונות מהילדות.

וכל תמונה כ"כ צובטת,

מזכירה את אותם הימים

שהייתי ילד.

נזכר ביומי הראשון בגן,

והבכי לאמא שתקח אותי איתה.

וכיתה א' , ותכף חטיבה ותיכון.

והצבא כבר באופק,

רק אתמול היה נראה כ"כ רחוק.

הזכרון באהבה הראשונה,

מורן היה שמה.

וכמה שכאב לי שהיה לה מישהו אחר.

וכמה שבתור ילד חשבתי שהכל אבוד,ולא הוגן.

ואחרי מספר שנים,

הגיע הזמן .לסלוח.

ולמרות הכל,

כ"כ רוצה לחזור לילדות,

לחיוך התמים על הפנים,

וחוסר היראה להביט לאנשים היישר בעיניים.

ואולי,לשנות כמה דברים,

להבין איפה הכל התחיל,ואיפה טעיתי.

וכמה שדברים השתנו,התחלפו באחרים,

וחברים ישנים שהתחלפו בחדשים,

והשיער,ועור הפנים ו..בעצם כולי.

ורק מפנים,הגוף נרקב אט אט,

ונמאס לי כבר להסתיר.

***

''  כמה זמן עוד תמשיכי לחכות

 לדמעות ההתפכחות של איש הכן או לא

כמה זמן עוד תמשיכי לחכות

 כמה אכזבות וכל זה בגללו .  ''