הלב שקפא מהקור העז,

צבע העור שהחוויר והכחיל ,

מחוסר השמש .

עיניים בוהקות שמביטות לכיוון החלון

במינימום מצמוץ,

במקסימום חדות.

פתיתי השלג והסופות,

הנקישות של הרוח על החלון והדלת.

אור העששית שבקדמת הבית,

עם להבה שמרצדת ומרקדת מבעט לזכוכית.

אני יושב , מביט, חושב, ואוהב

לא מפסיק לצפות!

שאולי הפעם,החורף ישיב אותך אליי.

הביתה.

deception

חורף,כמה שאני לא אוהב את החורף.

הבדידות והקור,והרצון להתנתק מכולם

ופשוט לישון...עד שיחלוף...

יחלוף החורף.