מה נכתוב פה...
לא אכפת לי בכלל מהשנה החדשה
הדבר השונה היחיד שעשיתי בערב הזה היה לחגוג עם חצי גביע גלידה חחח
גם לא תכננתי לעצמי איזה סיכום שנתי ומה אני מאחל לעצמי 2022
מצחיק אותי שהמקום פה כל כך נטוש אבל אני עדיין נזהר לשמור על אנונימיות,
יש לי סיכוי יותר טוב לזכות בלוטו או למצוא אהבה מאשר שבנאדם יכנס לישראבלוג - לקטע שכתבתי, יקרא אותו ועוד יזהה אותי מכמה רמזים קלושים.
בכל אופן דנה אוהבת לתת לנו מטרות בשיעור. אז כמובן שהיא רצתה שנחשוב מה נאחל לעצמינו לשנה החדשה.
דבר אחד. לא מחייב. אפשר לשנות אותו עוד כמה ימים. - העיקר שיהיה על מה להתמקד מבפנים.
במקום עבודה, יצירה, כושר אני כמובן הולך על אהבה. להכניס לחיים אהבה. לראות אהבה מסביבי ולתת אהבה להכל.
זה מה שאני מאחל. זה גם מה שמיקדתי את עצמי לפני איזה שבועיים אצלה. אולי שבוע אבל תחושת הזמן שלי אבודה לגמרי כבר עם כל השבועות שנראים אותו דבר. אני אהבה ואור. אני אור ואהבה.
כמה עוד אלך במסע הזה עד שאמצא מישהי... אי אפשר לדעת.. לפני זה הלכתי בערך עשר שנים.
עכשיו אני הולך כבר שנתיים אם אני לא תוהה. אני עדיין חולם עליה. אני עדיין חושב עליה כל יום.
אני יודע שהגשר הזה נשרף לגמרי, וגם אם הייתה לי את האופציה לא הייתי משנה דבר, או חוזר אליה - כי המסקנה הייתה תמיד אותה מסקנה
שזה לא זה. מצד שני אנשים משתנים. אבל אם זה יקרה נצטרך לבנות גשר מחדש.
היא כבר המשיכה הלאה. היא תמיד הייתה נואשת וחלשה, והיה ברור שתתאהב נואשות בבחור הראשון הנורמלי שיתן לה טיפת תשומת לב.
ידעתי בתוכי שאני גוזר על עצמי שנים של בדידות וסבל ועדיין בחרתי להיות בודד ואמיתי מאשר ביחד ומזוייף.
die on my feet than live on my knees
לפעמים אני באמת מרגיש סמוראי.
אני צומח הרבה. ואומר סבל ובדידות אבל זה לא באמת הכל ככה. טוב לי.
אמנם יש מקום לשיפור. אך במקביל לזה טוב לי מאוד.
אני גדל ונהיה שלם יותר חזק יותר ואוהב יותר.
מיום ליום, אולי יותר נכון מתקופה לתקופה כי יש עליות ומורדות - אני נעשה מודע יותר, עמוק יותר, מוכשר יותר, שלו יותר.
אפשר ממש להרגיש את הלב שלי רך ומוצף, מוכן לקבל הכל.
את הכוח זורם לכל נקודה בגוף, בשליטה ועוצמה של שיא החיים.
רצף אנרגיית החיים בחלל התודעה הופך נקי וברור יותר, מופרד מהאגו וממשיך בדרכו.
אור ואהבה.
סבלנות והתמדה.
חלק בי רוצה להתפוצץ מאנרגיה. מרגיש נפלא. יעבור.