האלו!
חזרתי לעדכן פרקים!!!!!!!!!
אבל בקשה אנשים! קוראים? אז גם תגיבו!!
אחר אני אעלם לעוד חודש........
:(
ובנתיים פיצוי על ההעלמות הפרק העלוב ממקודם.
יאללה נעבוד לפרק?
בכיף!
אחרי החרישה על הקניון ושריפת כרטיסי האשראי שלנו חזרנו כול אחת לביתה, פתחתי את דלת הבית,
"ואוו.." אמרתי, חשבתי שטעיתי בדירה, או אולי ניכנסתי לחלום אבל הבית נירא נוצץ כמו שבחיים לא ראיתי! "ואווו" אמרתי שוב ניכנסת מורידה נעליים וזורקת את כול השקיות בכניסה, הריצפה? הייתה לבנה כשלג בחיים לא ראיתי דבר כו לבן! הווילונות? היו כחדשים, למרות שהם כבר שנים אצל אמא שלי, ספת העור? נצצה כאילו שבזמן שלא הייתי פע החליפו לנו את הספות החדשות,
"אוהבת? ניקיתי קצת" אמרה אמא שהופיעה מהמטבח, ואני עניתי לה בתגובה "ואוו",
"חח כע חשבתי שתגידי את זה" אמרה מרימה את כול השקיות שהיו על הריצפה, "מה כבר קנית? את כול הקניון?" אמרה עולה למעלה ואני אחריה מסתקלת לכול מקום כאילו ניכנסתי למקוום חדש,
"רציתי ליקנות עוד כמה ג'ינסים אבל.... אבל לא היה לי עוד זמן" אמרתי ניכנסת לחדר שלי אחרי אמא שלי, החדר שלי לא היה שונה, הכול היה במקום, כול החולצות והחזיות שכבו בפינה אחת והניירות והג'ינסים שכבו בפינה אחרת, הדב היחיד שהיה שונה אצלי זה הויילונות, בימקום ווילונות אפורים קיבלתי ווילונות בצבע סגלגל עדין,
"אמא מה קרה לווילונות שלי?" אמרתי נוגעת בהם ומרגישה את ריח האורנים, הריח של מרכח הכביסה שלנו,
"כביסה, הם היו נורא אפורים" אמרה מניחה את השקיות על המיטה שלי שמשומה הייתה גם היא שונה,
"ואוו אמא סדינים חדשים?" שאלתי מיסתקלת בהם ונוגעת, הם היו בצבע הווילון, בצבע סגלגל עדיין ועליהם היו פרפרים בצבעים עדינים כמו תחלת,ורוד וירוק סלט,
"כן, הקודמים היו קרועים.." אמרה יוצאת מהחדר,
"ואווו, אמא אני לא..-" התחלתי להגיד אבל היא כבר יצא מהחדר שלי, "אני חייבת לנקות פע את הריצפה דחוף!" אמרתי מתחילה לסדר לאט לאט את הבגדים החדשים שקניתי עד שפתאום.....
קיבלתי ס.מ.ס מאיבון: "אני מרוצה מהבגדים שקנינו, אני כולכך הולכת לקחת לך את הנעליים השחורות, תגידי מתי הם באים באיזו שעה?" *ואווו זו חתיכת הודעה ארוכה היא דפקה לי...* אמרתי לעצמי מתחילה לענות לה."גם אני אוהב. את לא תקבלי את הנעליים ואני לא יודעת באיזו שעה הם מגיעים"
אחרי שעניתי לה, סידרתי את כול הבגדים בארון וכול מה שהיה על הריצפה ניכנס לסל כביסה שלא ניסגר החלטתי לשבת קצת במחשב,
#יש לך, יש לך, יש לך הודעה# קיבלתי מהאיסי שלי, את ההודעה המדליקה הזו הקלטתי אהבתי את השטויות האלה של ההקלטה...,
me&myself: מחר ביןהשעה 1 ל-4 את תתאהבי ויתאהבו בך, לא ידוע עם זה יקרה בלילה או בבוקר אבל זה יקרה.
עם תשלחי את ההודעה הזאת ל15 אנשין תוך חצי שעה זה יקרה עם לא הנבואה תיתגשם אך המערכת יחסים שלכם תקולל.....
*נו באמת?! שטויות במיץ פטל! אני לא מאמינה בחרא הזה* אמרתי וכיביתי את המחשב.
~כעבור יומיים~
I don't believe in anything"
Anything, if you're not with me
I don't believe in anything
"...Anything, cause you're not with me
שרתי לי את המילים של השיר I Don't Believe של סינמה ביזאר בזמן שאני מסדרת את המיטה שלי בבוקר או יותר נכון באחר הצהריים.
היום לא הלכתי לבצפר ביגללל שטוקיו הוטל אמורים להגיע עוד שעה ככה, בנתיים אחרי שסידרתי את המיטה הדלקתי את MTV בTV והתחלתי להיתלבש.....
לבשתי חולצה שחורה עם הדפפס ורוד של חתול וכול מיני קטמים, סקיני ג'ינס ונעלי עקב, היה לי לק שחור על הציפורניים, שמתי צללית שחורה כהה, עגילים בצורת לב עם X בפנים וכמה צמידים (תמונה בסוף!)
ואז שמעתי החדשות של MTV:
"הינה הגוע להם טוקיו הוטל לאר"הב ואנו כולכך שמחים לקבל את פניהם וכך גם מעריצות רבות" אמרה הכתבת ואני הסתקלתי על המסך חושב מה יהיתה עושה עם היתי מעריצה שרופה שלהם?...
אחרי שעשיתי סידורים אחרונים בחדר שלי אמא שלי הגיע,
"גרייס? את פע? תרדי למטה!" היא צעקה לי ואני התחלתי לרדת לאט, לקחת את הזמן, ירדתי חלק מהמדרגות וראיתי את אמא שלי מדברת עם כמה בנים,
"אוקיי? היא קצת בעייתית אבל בכליי היא בסדר" אמרה בשקט
"אהמ-המ" עשיתי שיעול מזוייף,
"הו היי אוקיי אלה טוקיו הוטל, אני חושב שאת מכירה אותם, בנים? זאת הבת שלי, גרייס" אמרה מציגה אותי אליהם והולכת,
"נעים מאוד אני גרייס" אמרתי מתיישבת בחוצפה על הספה ומרימה רגליים על השולחן הנוצץ,
"גרייס רגליים למה עכשיו!" צעקה אמא שלי בשניה שניכנסה חזרה לסלון "תרגישו בבית" אמרה ויצא לעבודה,
"אז... גרייס?" שאל גאורג,
"מממ?"
"בת כמה את?" שאל טום והתיישב לידי,
"17 וחצי" אמרתי מרימה שוב רגליים על השולחן,
"אני טום" אמר ושיחק עם הסייד שלו,
"אני יודעת" אמרתי בגילגול עיניים,
"מה השעה? שאל גוסטב,
"3:38" אמרתי מסתקלת על ביל, הוא היה דיי צנוע, הוא עמד לו בשקט בפינה והסתקל על התמרחש,
"בוא שב מה אתה עומד כמו דחליל" אמרה מסמנת לו עם היד לשבת לידי וזה התייישב לרגע אחד הסתקלתי עליו והוא הסתקל עלי, מבטיינו הצטלבו הרגשתי איך הלב שלי מתחיל לידפוק מהר, זה בחיים לא קרה לי עדיין....
ואז פתאום נזכרתי בהודעה על הנבואה שקיבלתי באייסי....
*הנבואה מגשימה את עצמה...* אמרתי מתחילה להרגישה את הסומק על פניי....
זה מה שגרייסי לבשה:
זהו עד פע.........
את ההמשך תקבלו לפי התגובות, יותר מהר יעלה פרק,
עם לא היה הרבה תגובות.. מי יודע.. אולי אני אעלם לעוד חודש......
עד הפרק הבא..
LoVe YuLiA
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
