אוקיי...
אני רואה שלא הרבה אנשים מבקרים פע בנתייים...
וזה עצוב!
כי בבלוג ההוא יש לי 8 (וזה קצת!) מנויים ועוד כמה שמבקרים קבוע!
אז אני החלטתי בבלוג הזה לעלות פרק מתי שבא לי ולא מתי שיש מס' מסויים של תגובות!
אבל ככול שיותר תגובות יותר שמחחח!!!! D:
פרק ראשון!!!!!
~נקודת מבט של גריס~
"הלו?" ענה הצד השני כשהיתקשרתי לאיבון, החברה הכי טובה שלי,
"איבון את לא מאמינה מה קר...." התחלתי לדבר ושמעתי ציחקוקים מהצד השני,
"חחח.. הגעתם למעני הסקסי שלי יאייייי, תשאירו הודעהואני לא אחזור אליכם בהבייי!" צעק המשיבון שלה,
"אוך את..... תקשיבי ברגע שתוכלי לדבר איתי ת'קשרי,יש לי בישבילך הפתעה!" אמרתי וסגרתי את הפלא חוזרת למחשב סגרתי את האתר שהייתי בו קודם וחזרתי ליכתוב את העבודה שלי באזרחות.
היי אני גרייס, אני גרה באמריקה כבר 10 שנה ליפני זה גרתי בגרמניה הקטנה יחסית והקרירה...
כמו שהרוב אומרים אני "פריקית" למרות שאני לא חושבת, אז זה שאני לא סנובית זה לא אומר שאני פריקית לא? הקיצר...
איבון, החברה הכי טובה שלי כבר לפחות 10 שנים! בילדותי בגרמניה לא הייתי מיתחברת לבנות כולכך, אז הייתי משחקת עם השכנים שלי, שני בנים גדולים ממני בשנה...
אני עדיין לא זוכרת איך קוראים להם או את שם המישפחה או איפילו איך הם ניראו.....
עצוב מה?
בחזרה לאיבון... היא חולה... חולת נפש אמיתית... יותר נכון אובססיבית על מישו מסויים,שבעצם או משו...,
טוקיו הוטל, טום, אהבת חייה האחת והיחידה, למרות שבניינו שתיינו יודעות שהיא אוהבת מישו אחר.. היא רק לא מודעת לזה...
בחזרה אלי... לי עליהם דעה? אין! הם בסדר, רגילים כאלה, לפחות לא סנובים!, המוזיקה שלהם? לא רעה אבל גם לא נהדרת, הקיצר כמו שאמרתי, אין לי דעה עליהם...
למרות כול הכישרונות שיש בעולם יש לי הכישרון הכי דפוק, שירה! , בימי ראשון לכנסייה, אמא שלי גוררת אותי כידי שאני אשיר, בבצפר המנהל, גוררת אותי כידי שאני אשיר, בזמן הפנוי שלי, אני מנסה לילמוד לנגן על משו, בנתיים הולך לי על גיטרה ותופים, בישביל מה אני לומדת את זה? אני לא יודעת.... כידי להעביר ת'זמן??....
אחרי 3 שעות במחשב וכאב עיינים בדרגה של 4-5 אני סופסוף סיימתי את זה, עם המורה נותן לי פחות מ80 אני דוחפת לו את זה לפה!
~יו יו זאת איבון, אני לא ודעת לשיר אז מהר תעני ליפני שתיתחרשי (תהפכי לחרשת)~ הפלא שלי צילצל, זאת איבון, היא אוהבת להקליט דברים.... יש לה לפחות 3 קיפסעות של ווידאו מהשנה האחרונה, של הטיול, הבצפר, סוף שנה, חגים, חג מולד ועוד מלא דברים!
"הלו?" אמרתי מיתיישבת על המיטה שבחדר,
"מה רצית מה ההפתעה???" צעקה לי בהיפראקטיביות,
"קודם כול מה שתית?" שאלתי אותה נישכבת אחורה על המיטה,
"קפפה (כמו שאומרים בפיג'מות כמו הצ'ינצ'ילה)"
"נו באמת!"
"יאללה יאללה מה רצית?? מה ההפתעה??" צעקה לי לאוזן דרך הפלא,
"ראיתי באיזה אתר פירסומת, במיקרי מיקרים שטוקיו הוטל מגיעים לארץ, אני בטו..." לא סיימתי וכבר שמעתי בצד השני צעקות, צווחות ויללות, ידעתי שהיא תישתגע במיוחד אחרי הקפה שהיא שותה...
"תודה תודה תודה תודה, מתי?!" עדיין ממשיכה ליצעוק לי באוזן,
"בעוד שבועיים, והם נישאים להקליט פה כמה שירים או משו.." אמרתי כאילו לא אכפת לי, כי באמת לא הי אכפת לי...,
"את! את באה איתי לטומי הסקסי שלי!" אמרה במן נימת ציווי,
"משתגידי, אני חייבת ללכת, אמא שלי קוראת לי" אמרתי וניתקתי יורדת למטה לסלון,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: