יומן החפירה של ניצניצ, מאז 2008.

זה כבר לא לגבי ללכת עם הלב או עם הכסף. אם אלך עם הלב ככה, אני אגווע ואתחרט על הבחירות שלי. אם אלך על הכסף, אני אמות מבפנים ואתחרט על מה שהחמצתי.

אבל אז נזכרתי, למה אני עושה את זה בכלל?

כי יש דברים שמפריעים לי.

דברים שיותר גדולים ממני.

דברים שאולי אני לא יכולה להביס, לא עם מאות אחרים ובטח שלא לבד, אבל אני יכולה לנסות לפחות לעצור.

זה יותר גדול ממני.

זה יותר גדול ממך.

זה יותר גדול מבן אדם אחד, חוץ מאותם חסרי הלב שמוכנים לגרום לכל כך הרבה סבל רק בשביל שהם יחיו כמו מלכים.

אני חייבת לנסות לעזור למצוא פתרון לכל הסבל הזה, לכל האומללות ומעגלי הקסמים האלו שאנשים נכנסים אליהם, שמאמינים לשקרים מתומרנים היטב והורגים את עצמם לאט לאט בלי לשים לב.

אני חייבת לנסות.

לא, אני לא חושבת שאצליח.

לא, אני לא חושבת שאשנה.

לא, אני לא חושבת שאני בכלל אעבור את התחנה הראשונה בדרך שלי.

אבל אם לא אנסה, איך אני יותר טובה מאלו שגורמים לכך? או מאלו שעומדים מהצד או עוזרים להם?