כואב!!!..
מרגישה שחלק ממני פשוט נלקח ממני,שמשהו ממני הולך .. שאני נלחמת ,רצה אחריו והוא לא עוצר לוקחים אותו ..
אין מילים לתאר ומי שלא עובר את זה גם לא יבין .. מרגישה שאסור לוותר על משהו שאני אוהבת על משהו שהוא אני .. שכל מי שמכיר אותי יודע שזה הדבר הכי יפה בי.. הכוח הזה שאני מעבירה בדרך הזאת.. אבל הדרך הזאת השביל הזה שהוא שלייי פשוט נלקח ממני..
בא לי להרוג את אותם אנשים שעושים לי את זה.. שלוקחים לי את זה..
אבל הבטחתי ,נשבעתי .. נשבעתי לעצמי שאין אדם בעולם הזה שיכול לקחת את זה ממני .. לפעמים ברגעים כאלה אני מרגישה שאני טועה.. אני מרגישה שלמרות שאני לא רוצה פשוט לוקחים לי.. אני נשבעתי אבל הבטחתי ואני אקיים הינה אני נשבעת שוב אני אקיים אני אשמור על זה אמא הבטיחה לעזור לי היא אמרה שאני לא לבד. אבל זה בדיוק מה שאני מרגישה שאני לבד.. היא לא עוברת את זה היא רק שם לידי .. היא לא מרגישה שלוקחים לה חלק ממנה.. כאילו זה כלום.. אף אחד לא מבין שזה החיים שלי.. אף אחד לא מבין שאני מוכנה לוותר על כל דבר בעולם בשביל לשמור על זה.. זאת דרך החיים שלי. ועוד יותר גרוע שאף אחד לא יודע על זה.. לא יודע ולא ידע מה באמת לוקחים ממני מה באמת מת בתוכי כל פעם מחדש.. וככה זה ישאר אני אצטרך לעבור את זה לבד..
הבכי הזה הוא גם מת אין בו רגש יותר .. אין בו כלום זה סתם נוזלים שיוצאים ממני ..אני לא מרגישה כלום יותר הרגש שלי הולך.. יחד עם זה!
אני נחלמת על החיים שלי .. ואף אחד לא מרגיש את זה.. בשבילם אני ילדה רגילה ,חברותית,חברה טובה ,בת ,אחות ,אני פשוט אלה, ובשביל עצמי נהייתי לוחמת .. נלחמת כל יום על החיים שלי .. כי אם אני לא אלחם זה יעלם אני יעלם ואני לא יודעת אם ישימו לב לזה.. אבל זה כבר מתחיל אני לא יודעת כמה זמן אני אשרוד אחרי שזה יעלם בי לגמרי .. אני יודעת לא אשרוד בכלל אבל אמא ,היא היחידה שמאמינה בי היא אומרת שאם יש סיכוי כלשהו אז שום דבר לא אבוד .. כשיהיה אבוד אז נחשוב על הגרוע מכל אבל היא לא מבינה שאני לא מסוגלת יותר.. שכבר שלוש שנים אני לא מסוגלת יותר... שלוש שנים של מאבק לא ידעתי שזה יגיע וימשיך עד כדי כך שמדובר בחיים שלי .. בבריאות שלי
אם אתן קוראות את זה.. כן שוב אני מדברת אליכן .. חברות שלי ,אחיות שלי,אהובות שלי אני לא הולכת להסביר.. אבל אני רוצה רק לבקש.. שלא תרחמו עליי כי אם תרחמו עלי אני ארחם על עצמי ואז הכל אבודד.. ואני נשבעתי וזה לא יקרה.. אז כן הבעיה הזאת קיימת בי שלוש שנים רצופות שאני עושה הכל -הכל- כדי שזה יעבור .. אז אני בסדר .באמת באמת שאני בסדר אני חיה ומה יכול להיות יותר טוב מזה.. אתן אולי אף פעם לא הבנתן למה אני כ"כ אופטימית למה החיים האלה תמיד ניראים כ"כ יפים .. כי זה חלק ממני החשיבה הזאת .. אני חייבת אותה בשביל עצמי בשביל להיות קיימת ..
אני נתתי לעצמי להבין שלא קיימת בשבילי דרך אחרת.. אז אני איתכן .. אני עדיין איתכן ואני עדיין יודעת להנות אבל כל יום מחדש זה לא נותן לי לשכוח מה באמת חשוב לי .. על מה אני לא מסוגלת לוותר לעולם לא משנה כמה זה מתרחק ממני ..
אז יש לי משהו קטן ליעץ לכן -לעולם אל תוותרו על מה שחלק מכם,חלק מהחיים שלכם ואם זה נעלם פתאום תלחמו על להחזיר אותו לא לתת לו ללכת ,ותשמחו תמיד ממה שיש כי יש כאלה שאין להם !! -
"כי בחיים הכל עובר מטעיות למד ואשתפר מה שקולך פנימי אומר זאת האמת שלך לא ,לסלוח זאת לא חולשת נצור אהבה בדרך ודע את כל הסובב אותך! " ♥
אז זהו .. החיים ממשיכים .. בשבילי גם המלחמה .. יהיה טוווובבב!! "רק תאמין" (((:
אוהבת אותכם !