אני לא רוצה אפילו להגיד שהמצב השתפר, גם אם זה קצת נכון...
אני יודעת שאם אני אראה טיפה של אופטימיות הכל יהרס שוב
זה תמיד ככה.
עדיף להישאר פסימית ולא לצפות לכלום
מאשר שהמצב ישתפר ואחר כך הוא יהיה גרוע משהכרתי...
החג אצלי עמוס מאוד... בעיקר לימודים.
שוב אין זמן לנוח.
אני רק מחכה לרגע הזה שאני אתמוטט מחוסר מנוחה,
אני יודעת שרק אז אני אוכל לנוח. אפילו אם זה יום יומיים.
קר לי. בא לי לנוח. בא לי לישון. אני רוצה להפסיק ללמוד. להפסיק לעבוד. להפסיק להתאמן.
להפסיק לראות את שונאיי. אוהביי כבר לא אוהביי. חיי הם לא חיים - הם הרגלים!
תניחו אותי כבר בקבר. אני לא מוכנה לחכות 80 שנה!
לשאלתי האם יותר טוב? מסתבר שלא...