ממנה שהיא הזכירה לה קיבלתי את ההשראה לפוסט הזה
ירושלמי כזכור הייתי
ובימים של אחרי גשם היינו הולכים לחפש פטריות
האמת שאני לא ממש זוכר מה עשינו אם אותן פטריות שקטפנו כי באופן אישי אני לא אוהב פטריות
אבל כנראה שהיציאה לחיפוש הפטריות הייתה עילה מספיקה
אני זוכר היטב שתמיד הזהירו אותנו לא להתבלבל בין פטריות רעל לבין הפטריות שנועדו למאכל
ועכשיו שאני כותב אני נזכר שלפטריות הטובות היה חיספוס כזה בחלק העליון שלהם
הרחוב שגרתי בו הסתיים בשדה שאחריו היה הקמפוס של גבעת רם
משמאל לשדה הייתה חורשה
אני כבר לא זוכר את מיני העצים שהיו שם
זו הייתה חורשה די סבוכה ומאיימת ואני זוכר שבכל שנה צועדי צעדת ירושלים היו נחים שם לפני שהיו פוצחים בצעדת הסיום ברחובות ירושלים
אנחנו הילדים היינו מסתובבים שם,מסתכלים על הצועדים הנחים ואחכ שומעים ברדיו את תאור הצעדה ברחובות ירושלים
אבל פטריות לא היו שם
בשביל פטריות היינו משנסים מותניים והולכים לטיול הגדול
היעד של הטיול הגדול היה סלע הפיל
סלע הפיל הייתה אבן ענקית שכנראה דמתה מרחוק לפיל מן הסתם בדרך שירדה מיער אוסטרליה לבית זית
יער אוסטרליה החל כגן שעשועים קטן ביציאה משכונת יפה נוף השכנה לבית הכרם
בהמשך גילינו ת הכביש
היינו לוקחים תרמיל עם כריכים ומים וכובע כמובן ומתחילים לרדת בדרך שיורדת מגן אוסטרליה בסיבובים עד סלע הפיל
היינו חבורה של 4-5 ילדים ,לפעמים יותר
וזו הייתה הרפתקה שנמשכה כמה שעות כי גם היינו צריכים לחזור ברגל
כשהיינו מגיעים לסלע הפיל היינו מתחילים לחפש פטריות
אני זוכר עד היום את השיטוט בעשב הרטוב , דבר ידוע שפטריות צצות ישר אחרי הגשם
אחכ היינו עושים הפסקה,יושבים על סלע הפיל עצמו ואוכלים מהצידה לדרך שהבאנו
לפעמים היינו ממשיכים עד מושב בית זית
או שהיינו פונים לסכר הגדול בעין כרם
יש לי זכרון ממקום שקראנו לו נתן יד
אני זוכר מחילה או מערה אליה היינו מגיעים ברגל מהשכונה
אבל אני לא ממש זוכר איפה זה
ולמה קראנו למקום נתן יד,אבל אני זוכר שגם שם היינו קוטפים פטריות
במבט לאחור אני תוהה שוב מה לעזזאל היינו עושים עם כל הפטריות שקטפנו?
במושב בית זית הייתה בריכה שהיינו הולכים אליה בקיץ
אפרופו בריכות
היה נהוג בקיץ לעשות מנוי לבריכה
האליתות הלכו לבריכת מלון קינג דיויד
שם אפשר היה להכנס רק עם המנוי מזמין אותך
ואודי שהיה לו מנוי דרך אבא שלו שהיה לבלר בכיר בעיריית ירושלים היה לעיתים מזמין אותי
אני כבר לא ממש זוכר מי היה שם
אבל היו בחורות יפות ובהחלט לא בליגה שלנו
לנו היה מנוי לבריכת שורש
בריכת שורש חברים הייתה במושב שורש כמובן והיא הייתה יחודית בעובדה שלשם לא הגיעו צ'חצ'חים
הבעיה היחידה בבריכה הזאת שבכניסה לבריכה היה המעבר הזה עם הטוש
ועל מנת להכנס לבריכה היית חייב לעבור דרך הטוש הזה
אף פעם לא הבנתי את ההגיון במעבר בתוך הטוש בדרך לכניסה לבריכה
מה,אם תעבור בטוש תיהיה נקי ומחוטא כשאתה נכנס למים בבריכה?
שנאתי את הטוש הזה
אחריה בהיררכיה היו הבריכות בקיבוץ מעלה החמישה ובמושב בת זית הזכור לטוב
היתרון בבריכה בבית זית היה שאפשר היה להגיע אליה באוטובוס שהתחנה שלו הייתה ממש ליד הבריכה
הבעיה של הבריכה הזאת שבאמצע השבוע היא הייתה נורא ריקה והיה משעמם
אף אחד לא הגיע אליה
הבריכה הכי שנואה הייתה בריכת ירושלים בקטמון
המוני אנשים,צפיפות,צרחות וצעקות של ילדים
וכתושביה ה"אנינים" של בית הכרם צריך לומר ביושר לא אהבנו להתערבב שם עם ילדי הקטמונים
קצת פחדנו מהם אני חושב
הם לא אהבו את העובדה שבאנו כל הדרך מבית הכרם לטריטוריה שלהם
ולא פעם היו מכות
חוץ מזה שהם היו אוהדי בית"ר ואנחנו הפועל
ורק זו הייתה סיבה טובה לא ללכת לשם
זהו
הבוקר הגיע גם אלינו :-)
ואני צריך לשנע ילד אחד יותר מוקדם שמשתתף הבוקר במשמרות הזהב ואחר לקום והוא קצת היסטרי (לקחתי וחזרתי,תודה לא צריך תשואות..)
לקחת את זוגתי ואת הקטן
להוריד את הקטן בבית הספר,להמשיך עם זוגתי לעבודתה ולהוריד אותה שם
לחזור ולקחת את הגדולה שמתחילה היום משום מה ללמוד ב9 לבית הספר שלה.
בשביל זה בטח עברתי לעבוד 5 ימים
טפי..תנו לעבוד ביום שישי
תיהיו טובים וסבלניים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
