סיפורים קטנים

"הופס, תזהרי" הוא תופס אותה ונושא אותה בידיו לרגע, לא ממהר להורידה בחזרה לרצפה. היא מחייכת אליו חיוך מתוק והוא נושק לה בעדינות.

וזה בכלל לא משנה שאם הוא לא היה מרים אותה היא הייתה דורכת על חרא טרי על המדרכה.

"הנה, בסדר?" לבסוף הוא מוריד אותה בעדינות ומצמיד אותה אליו בחיבוק קרוב. היא עוטפת את ידיה סביב מותניו ומתאימה את צעדיה לצעדיו.

וזה בכלל לא משנה שהוא הוריד אותה ישר לתוך שלולית בוץ, שגם השפריצה לו על המכנס.

"תן לי נשיקה!" היא נעצרת פתאום ומשרבטת שפתיה קדימה בציפייה. הוא לא מאכזב אותה והם מתנשקים בלהט.

וזה ממש לא משנה שבזמן הזה השתינה עליו יונה, נזרק על הבחורה בקבוק קולה ריק למחצה, השירותים בביניין הקרוב הוצפו וגוזל קטן גסס לאיטו כמטר לידם.

זה ידוע שחרא מריח הכי טוב כשמאוהבים.

"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לנוגה!"

כל החברים מתאספים סביב העוגה ומחכים שנוגה תכבה את הנרות.

"רגע, רגע, תביאי משאלה" איתמר מזכיר לה שנייה לפני שהיא נושפת.

"אה, נכון. הלוואי שאני..."

"מה את עושה?! אסור הגיד את המשאלה בקול, אחרת היא לא תתגשם!" מיטל ההיסטרית מתריעה, אבל לנוגה זה לא ממש אכפת.

"הלוואי שאני אהיה מפורסמת ושכולם ידברו עלי!" נוגה מסיימת את המשאלה ומכבה את הנרות. כולם מוחאים כפיים ורק מיטל נראת מצוברחת.

"למה אמרת את זה בקול?" היא שואלת את נוגה.

"כל שנה ביום הולדת שלי אני מבקשת את אותה משאלה בלב, והיא אף פעם לא מתגשמת. אז החלטתי השנה לבקש אותה בקול, אולי זה יעזור לה להתגשם" נוגה מחייכת ומתחילה לחתוך את העוגה.

***************************************************************

"תודה גדי. הטרגדיה שקרתה אתמול הותירה את משפחת רוזן בתדהמה, כשמחבל התפוצץ בפארק הירקון במסיבת יום ההולדת של נוגה רוזן..."

קוראים לי אלונה. אני בת 25 מחולון, נשואה ועובדת בחברת הייטק נחשבת. יותר נכון עבדתי שם עד אתמול.

אתמול היה יום רע. מסוג הימים האלה, שמתחילים נהדר ונגמרים באסון.

לפני מספר ימים קניתי בחנות טריקים צעצוע בצורת פלאפון, שכשלוחצים לו על הכפתור הוא מעביר זרם חשמלי. זה פשוט תפס לי שם את העין ונראה כל כך אמיתי, שהייתי חייבת לקנות אותו. נתתי לכמה מהחברים שלי "לשחק עם הפלאפון החדש שלי" והתוצאות היו כל כך מצחיקות!

הפלאפון הזה, מטופש ככל שיהיה, מעביר זרם די חזק מסתבר.

אז אתמול הגעתי למשרד מחוייכת כהרגלי, כשבתיק שלי נמצא הפלאפון הזה. המנהל שלי ואני ממש באותו ראש וידעתי שהוא יתלהב מזה. כשעה אחרי שהגעתי למשרד באותו יום המנהל שלי הגיע. הוא מרשה לעצמו לבוא מאוח הרבה פעמים, אבל לאף אחד זה לא אכפת כל זמן שהעבודה מתבצעת. הראתי לו מיד את הרכישה החדשה שלי והוא כמובן התלהב. הזהרתי אותו שהזרם די חזק, אבל הרי הוא "גיבור גדול", הוא חייב להראות לכולם שהוא לא מפחד מכלום.

כמובן ששום נזק פיזי לא נגרם לו מהפלאפון, הרי בסך הכל זה צעצוע. לא... מה שקרה היה הרבה יותר גרוע.

התגובה המיידית של המנהל שלי הייתה להעיף את המכשיר, ברגע שהוא קיבל את הזרם. הפלאפון עף וניפץ את מסך המחשב של זה שישב לידי. ואם לא די בזה, מיד לאחר מכן הפלאפון עוד קפץ משם אל הרגליים של הבחור והעביר גם לו זרם, ולקינוח התגלגל משם אל המחשב שלו. זאת הייתה הבעיה העיקרית.

הבחור שישב לידי בדיוק טיפל במחשב שלו, כך שכל פנים המחשב היה גלוי. הפלאפון נחת ישר לשם וגרם לקצר כל כך חזק, שכל החשמל בבניין נפל.

אז עכשיו אני פה בחקירה. החשד הוא שעשיתי את זה כמחאה על פיטורי שעמדו להגיע. בכלל לא ידעתי שהולכים לפטר אותי, הייתי בטוחה שעומדים להציע לי קידום.

בכל מקרה, אני כותבת את כל הסיפור שלי על הדף הרעוע הזה, כי עדיין לא נותנים לי להשתמש בטלפון.

בעלי חוזר היום בלילה מחו"ל. אנא, מישהו מוכן להגיד לו שלא יגע בפלאפון שעל השידה?