5 שנים. פאקינקג 5 שנים .
לפני 5 שנים , אתם יודעים מה קרה ? המחלה ניצחה את חבר שלי .
הסרטן השיגג שיא חדש. הוא טרף לתוך שערי גן - העדן , ילד תמים בן 8.
או למי שלא מאמין בגן עדן , אל תוך חור בתוך האדמה .
המחלה . מחלה הכי נוראה שקיימת . הסרטן. היא לקחה אותו .
את הנסיך הקטן. היא לקחה אותו מאמא שלו , שאהבה אותו ללא גבול.
לקח אותו מאח ואחות קטנה. לקחה אותו , מהחברים שלו . שכולכך אהבו.
♥ אהוב יקר . מנוח . שיער יפה חיוך מושלם ואופי כולכך טוב נדיב ומעניק.
אתה איתנו כבר כולכך הרבה שנים והמחלה מגיעה. אני זוכרת את הכול . :(
אני עדיין מאוד אוהבת אותך . 5 שנים . זה הרבה זמן , יחסית .
להזכרה של חבר? זה לעולם יהיה הרבה. אבל הזיכרון . טרי מאוד. כמו כוויה. :[
סרטן . זה התפשט לך לריאות , לאגף בלב . אבל אתה הייתה ילד קטן תמים
יפה תואר . כימעט מושלם [ ? ] שמחלה ניצחה אותו . המחלה ניצחה אותך .
אני לא מאמינה . אני - לא - מאמינה !!!!!!!!!!!!!!
:(((((((( מחר בבוקר אני אלך לטקס ואני אזכור .
לילה טוב .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
