אני מרגישה כל כך מגעיל...
אני רוצה להיעלם ושהעולם לא יסבול ממני יותר...
זרקתי הכל ודרכתי...
ועכשיו אני מנסה למחזר את זה עד שיהפוך למצב מושלם...
כן... זה קשה לעשות דבר כזה..
וזה פוגע במלא צדדים...
אוופ... כמה שטויות אני עושה..
אני צריכה להפסיק לגרום לאנשים להשפיע אלי > >
ואני יודעת שעכשיו אתה שונא אותי...
זה בסדר... גם אני שונאת את עצמי...
אני פשוט דפוקה...
מפגרת...
שמעתי היום כמה שירים שפשוט גרמו לי להיות יותר ויותר עצובה...
חשבתי שמוזיקה יכולה רק לשמח..
מוזיקה זאת נשמה...
אני פנטזיונרית גדולה...
הבנתי היום שהחיים זאת לא פנטזיה...
והמציאות לא תעבוד בחיים כמו בסיפורי סינדרלה...
אמרתי שאתה בן אדם מיוחד...
וחשבתי עלייך בכל רגע אפשרי...
שברתי את זה כמו מראה..
מזל רע לתווך ארוך...
מנסה לא לבכות...
אני לא יכולה יותר לכתוב..
אני הולכת לעשות עם עצמי משהו..
בתקווה שזה ישנה משהו...
אוהבת, נורית...
10/2/2010
♥
~שיר שכתבתי שמוקדש לגלעד שליט~
ילד קטן להוריו הוא עדיין
חייל במדינת ישראל
עיניהם של הוריו מלאות מים
תפילה אני ממלמל
יפה תואר, חכם ומצחיק... חיוכו המתוק
געגועים ודמעות צורבות את הלב... דיכאון עמוק
לשמור על המדינה חשב בלי לחשוש
לבש מדים ירוקים
יצא אל הדרך, כומתה על הראש
חשב החיים מתוקים...
הכל יגמר ילד, הכל יגמר
היום קרב ובא
מרחק הנגיעה שבינינו ישבר
תחכה עוד טיפה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
