יש לי שאלה..שווה לחזור? שווה לחזור למציאות? שווה לחזור לחיים שלך?
או לצאת מהענן החמוד והוורוד שלך? שבכללי אתה יודע שחרא אבל אתה בהיי תמידי על ידי החברים שנקראים וודקה וערק?
שווה לחזור?
לראות את הפרצופים של כולם מחוץ לחלק השיכור שלך? שווה? לא..
אולי..?
זו מחשבה אם אתה רוצה לרדת מהענן שלך ולהתחיל לראות את הפרצופים שאתה מתגעגע אבל הם לא מתגעגעים אליך גם אם ממש קשה לך ואתה בוכה להם אבל הם עייפים מידי...
אולי אם תמות פעמיים-שלוש גג ישמו לב אליך? רק אולי....
אם תעשה בלאגן במדינה!תחזיק אוטובוס שלם בשווי רק כדי שישימו לב אליך?
אז שווה לחזור לאנשים שאתה לקחת אותם מהמדרגה הכי נמוכה והוצאת אותם מהבוץ ועכשיו שאתה בוץ מכוסה בענן ורוד הם לא עוזרים לך... איזה מין חברים אלה?
או את הנשים שהולכות לערמה אהבתי לא אהבתי זיינתי לא זיינתי...? עד איפה עוד אפשר להגיע אם מיניות? אם סקס? עד כמה אפשר להרוס את הרצון הזה לעשות את זה מאהבה ולא מפאק אני עומד לזיין אותה..