הנזק שנגרם כתוצאה משימוש בסמלים הוא סופני.
סמלים אונסים את המשמעות ה"אמיתית" של הדברים כתמונה מוחלטת ובלתי ניתנת לעירעור או פירוש נוסף.
הם רוצים לשרוף אותי !!!!
זהו הסמל אותו הם מציגים לראווה.
סמל של שינאה מאוחדת.
כשאני רואה תינוק שלהם מרוטש לחתיכות מדממות אני לא רואה סמל , אני רואה תינוק מרוטש כך מכתיב לי המוסר שלי.
הם מנסים להראות לכולם את התינוק כסמל ,
לא תינוק - סמל.
כאשר מפסיקים לראות בני אדם , אנשים , הומוספינס ורואים רק סמלים-קבוצות מאבדים משהו חשוב.
מאבדים את כל הדברים שגורמים לבני אדם להיות יחודיים מחיות רגילות - מוסר אמיתי.
כל מה שנשאר אנושי מתפורר וכל התפתחות מוסרית שנעשתה חוזרת לבראשית.
"המוסר הוא
קטגוריה אתיאיסטית שאינה מתיישבת עם ההכרה הדתית או עם ההרגשה הדתית. " ישעיהו ליבוביץ
רואים סמלים לא בני אדם.
רואים עם ולא אנשים.
רואים קבוצת ספורט שצריך לנצח...
אני פונה לכל אחד אשר נכבל ע"י דעות אשר לא לו .
לחשוב לפי אמות המוסר הפרטיות שלו .
לזנוח את רעיונות הדת , הלאומנות או כל רעיון אשר שמעתם מאדם אחר אשר כובל את הרצון החופשי.
למדתם להשלים עם המצב בו אנחנו מפחדים מבני האדם.
מזרימים בנו פחד שנתפורר אם לא נתלכד שנפסיק לתפקד אם נחשוב לבד.
זה קורה רק בגלל ניוון הדרגתי שלנו כחברה אנושית.
אובדן של יכולות וערכים שפעם היו נפוצים.
פעם כשהיינו פחות, הינו יותר.
ככל שנהיה יותר, ככה
נהיה בעצם,
פחות.
רגע של זן פציפיסטי זה מוגש אליכם בחסות :
רצון פרימיטיבי ועצום אשר מקונן בתוך ראשי .
מנוגד לכל ערך עליון של האני העליון.
לחסל באופן שיטטתי את כולם.
את כל המתנגדים לכל מה שרציתי לחשוב כנכון.
ללא אבחנה לשתות את הדם של כולם.
~
המוסר כלוא בתוך צינוק עמוק.
מקבל מכות מדעות של אחרים.
הוא יפסיד,
הוא אחד והם רבים.