"הללויה! הרגלים של מסריחות!"
זה מה שאמא צעקה בעודי מחפשת שקית חלב במקרר בשעת בוקר מוקדמת ביום שישי רגיל לחלוטין.
משוגעת?
לא ולא.
אני רוצה לדבר איתכם היום על הזן הנדיר של המין הנשי ההופף להיות פופולארי יותר ויותר -
המחפשת-אחר-האושר.
היא אישה נאה, חייכנית, וחיצונית לא נראית אחרת משאר הנשים האינטלקטואליות שפגשת בחייך אבל בתוך ראשן חלה שטיפת מוח תמידית המגיעה אליהן מהאומנות התמימה ביותר שהתדרדרה לזנות - הספרות.
"האושר"
"מאה דרכים להגיע אל האושר"
"אישה מאושרת"
"חיים מאושרים" וכו' הם כותרות רבות בהן תוכלו להיתקל בין מדפי חנויות הספרים.
המחפשת-אחר-האושר יקירתנו הולכת לבילוי בקניון כמו כל בחורה ממוצעת. היא מסתכלת על המגפיים, על המעיל ואז, נתקלות עיניה בכותרת מרשימה על גבי ספר בין 50 עמודים שעולה 500 שקלים שנקרא אושר
"יאאא! חיפשתי את הספר הזה שנים!!" כשאתה שומע את זה - תברח.
כן, גם אם יש לה ציצים גדולים
כן, גם אם היא הבחורה האחרונה בעולם.
בוא אני אסביר לך משהו...
בספר הקרוי "האושר"(שם פיקטיבי לחלוטין) מסבירים ליקירתך השופעת איך להתביית על מטרה מסויימת ולהשיג אותה.
זה יכול להיות הכסף שלך, זה יכול להיות היאכטה של בת דודה שלך מניוט זילנד, זה יכול להיות גרין קארד וגט בעיסקת חבילה.
אם היא תולה אימרות "חכמות" על התקרה ומשננת אותן לפני השינה, אם היא לובשת טייץ ועושה יוגה על השטיח בסלון, אם היא שומעת מוזיקה הינדית ואם היא מתחילה לגנוב לך כסף מהארנק כמו שעשית לאמא כשהיית בן 17 (כל האמצעים להשגת המטרות כשרים) - זה הרגע לברוח למקום טוב יותר.
היזהר!
כשאמא שלי צעקה הללויה על הבוקר אבא השפיל את הראש.
ואני אומרת = גברים, הגיע הזמן שתחזרו לצוות עלינו ללכת למטבח אחרת התופעה לא תיפסק ויהיה לנו עולם של בכיניות שעושות שלום ומפילות את הכלכלה במקום עולם סקס סמים ורוקנרול.
תודו שאני צודקת.
שלכם, הפוטנציאלית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
