בדרכי למצוא חיים, מצאתי את עצמי היום מתעוררת רק בשעה 2. או 1 .
בזמן שבני האנוש מחליטים להזיז שעה אחורה אני לא מוצאת את ההיגיון.
השמש זורחת לפי השעון הקודם ושוקעת לפיהו גם. מה העניין להזיז את השעה?
לכן אני נשארת על אותה שעה שהייתה קודם, אני אמנם מאוד לא מתואמת עם אחרים.
אבל לא אמרתי שאני זקוקה לתיאום. אני בכלל לא זקוקה לשעון אם אני לא עושה שום דבר משמעותי בחיים.
ולעניין האחר. שַאָה יקירי. בזמן שלכולם יש הכרות חטופה ולחוצה איתך בת 20 דקות של הקדשה עצמית ועוד 20 דקות של הירגעות. לי יצא כבר להכיר אותך טוב מידי. וכן יש לי טענות. 120 דקות של הכרות איתך גרמה לי לפרוץ בבכי ולשקוע בדיכאון עמוק.
בנוסף זה גרם לשעות שינה רבות שתיית אלכוהול וחוסר תיאבון.
אני לא רוצה לפגוש אותך יותר בחיים שלי, אלא אם כן תינתן לי ההזדמנות להרוג אותך.
לבתור כל חתיכה מגופך השמן והגועלי בזמן שלפה שלך אני אשפוך מלט.
ובזמן שתנסה לנשום קלושות דרך האף, שדרכי האויר שלו כמעט ונסתמו בגלל קנה הבליעה שהתמלא מלט ונרחב, אשפוך עלייך שעווה רותחת. בזמן הזה אני יחסום את עורקך כדי שלא כל הדם שלך יילך, מספיק הכאב שתחוש בזמן שהידיים והרגליים שלך יפלו ארצה וישכבו על הריצפה בזמן שאתה תלוי באוויר, נאבק על נשימתך.
וכדי להשלים את הכאב התוקפני ארסס לימון לתוך ענייך המסכנות ואשלול לך את רישיון הנהיגה. ואז אשב בסבלנות מולך ואחכה שתסיים להיאבק על חייך, וכשתוותר אני אדאג לשפוך עלייך דלק ולשרוף אותך, או שאולי אני לא אחכה ואתן לך להרגיש את הכאב הזה.
כי אתה ז-ב-ל ואני שונאת אותך עד עימקי נישמתי. ובחיי, היא עמוקה, ואפלה.
להית בפוסט הבא.
כינוי 