התוצאה

"היא בטח עברה למקום אחר כידי שלא תירטב" אמר טום מלקק את הגלידה שלו ברוגע,

"ומה עם המטרייה שלה? היא לא זרקה אותה סתם ככה והלכה!"

"מאיפו לך שזה שלה?" שאלה אוליביה בשקט,

"זאת המטרייה שלה, זה מאיטליה, דודה שלה שלחה לה את זה, אין עוד מטרייה כזאת לפחות לא בעיר או בסביבה הזאת של העיר" אמרתי מרים את המטרייה, ראיתי בצד משו הולך וגורר איתו משו שחור-ורוד,

"זאת אירה שם?" אמרתי ולאטלאט הדמות נעלמה

"איפו?!" צעק טום,

"שמה...." אמרתי מיסתקל לצד שבו הייתה הדמות,

"אתה מדמיין, בוא נילך הביתה וניתקשר אילה אחרי זה" אמר טום ואוליביה דחפה אותו,

"לך מפע אתה גם כן!" צעקה עליו בעצבים ולחץ, "בוא נילך, איפו ראיתה אותה?" אמרה מתחילה ללכת לכיוון שלי

"שם" אמרתי מצביע לכוון שראיתי בו שתי דמויות ואחת מהן הייתה ממש בולטת ביגלל שהיה עליה הרבה שחור וורוד, כמו שאירה אוהבת,

"בוא הולכים לחפש אותה" אמרה אוליביה ומשכה אותי לשם,

"חכו לי!!!" אמר טום מפיל את הגלידה,

הלכנו לכיוון שראיתי בו את הדמויות, הריח של הגשם היה חזק, והוא טישטש את הריח של הבושם של אירה שנתתי לה במתנה לא מזמן, הלכנו לכיוון ההוא וראיתי עקבות בוץ, היו שם עקבות של מישו ושל כנירא בחורה על עקביים אוליביה ואני הלכנו במהירות אחרי העקבות בזמן שטום מיסתקל על הבוץ שהעקבים של הבחורה השאירו

"זאת אירה!" צעק טום ואני ישר רצתי אליו

"איפ איפו???" אמרתי במהירות מחפש אותה בעיינים,

"היתכוונתי שאלה העקבות שלה!" אמר בשילוב ידיים,

"תודה על האינפורמציה טום!" צעקה אוליביה והמשיכה ללכת אחרי העקבות שאט-אט נהייו יותר ויותר חלשים,

"יופי העקבות נעלמו!" צעקתי בעצבים בכול הכוח ואז נהייה שקט...

~אצל אירה~
"סרי (שם קיצור לסרגיי=צבע אפור ברוסית) עזוב אותי כוסעמוק, אנילא יכולה ללכת!!!!, לאן אתה לוקח אותי?!, עזוב כבר!!!!" צעקתי בזמן שהוא מוציא אותי מהפארק,

"למה לך ליצעוק?? כולכך יפה וכולכך קולנית? סתמי כבר!!" אמר בקול מתוק וצעק את החלק האחרון, הוא עצר והרים אותי על הכתף שלו והמשיך ללכת ואני כול הזמן הזה צועקת ומרביצה לו בגב.

"אולי תפסיקי עם זה?, או שתלכי לבד!" צעק עלי ואני לאט מתחילה להוריד דמעות, הגשם שירד היתמזג עם הדמעות והשבילים השחורים לאט לאט נהפכו להיות שבילים אפורים, לא היה לי כבר טעם לריב איתו כי הוא נפח שרירים בחצי שנה האחרונה, ככה ראיתי דרך החולצה הרטובה שהייתה על גופו שפעם היה דק אבל עם צורה מסויימת.

היגענו לאיזה בית פרטי בן קומותיים נטוש, עברתי לידו כמה פעמים, הוא נירא באמת מפחיד אבל לא חשבתי שמישו ירצה לגור בו....

"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי ברוגע, אני יודעת שהוא אוהב אותי וביגלל זה הוא לא יפגע בי,

"לדירה החדשה שלי בגרמניה" אמר פותח את הדלת, הדלת שניפתחה השמיע צליל חריקה כזה כמו בסרטים, הוא הדליק את האורות והוריד אותי, לפניי היתגלה חדר, סלון, מבולגן מעט עם קירות בצבע ירקרק סלט עדין עם רהיטים מכוסים בבדים לבנים, סרגיי נעל את הדלת וניכנס למטבח,

"כמה זמן אתה גר פע?" שאלתי הולכת טיפה ומיסתקלת סביבי,

"רק 3 ימים, היה מאוד קשה לימצוא אותך יפה שלי... את יודעת שהיתגעגעתי אליך?? בואי תני לי נשיקה....." אמר בקול שיכור ומיתקרב אלי,

"אני לא רוצה, וחוצמזה אני לא יכולה" אמרתי בקול מבוהל מעט מיתרחקת ממנו, והוא מיתקרב אלי יותר ויותר

"מז"א לא יכולה?" אמר עוצר לרגע,

"אני סוג של תפוסה" אמרתי במן חיוך מאוהב אך עם מבט עצוב בו זמנית,

"מה זה תפוסה? את עם הביל קאוליץ הגיי הזה?? חשבתי שאת אוהבת אותי!! חשבתי שהיה בייניינו משו מיוחד!!!" התחיל ליצעוק את זה בקול כועס ומעוצבן,

"היה משו והיה לי רגש מאוד קטן אבל מה שהיה היה ויהיה יותר!"אמרתי נילחצת ומיתרחקת ממנו יותר ויותר....

"מהזה?" אמר תופס אותי בידיים

"עזוב אתה מכאיב לי" צעקתי מנסה להישתחרר.

"סתמי!!" צעק והעיף לי סטירה חזקה ואני נפלתי על הרצפה

היסתקלתי עליו בעיינים מלאות דמעות, הרגשתי איך הלחי שלי כואב, חמה מכול הדם שזרם לשם במהירות, הורדתי לרגע את היד וראיתי דם, הוא פגע לי גם בשפתיים ומשם ירד לי דם, זה כולכך כאב עד שלא יכולתי להחזיק יותר את הדמעות הן פשוט פרצו החוצה ללא כוך שליטה וללא כולמודעות לכך צעקתי עליו הוצאתי את כול מה שהרגשתי,

"אני שונאת אותך! אתה חתיכת נמיאק, בן זונה, אמן שידרוס אותך אוטובוס, חכה חכה כשביל ימצא אותי הוא יקרע לך את הצורה אתה בן זונה!" צעקתי הוא רק היסתקל עלי במט כועס, מבט כזה בחיים לא ראיתי לא משנה כמה זמן אני מכירה אותו וכמה זמן ביליתי איתו הוא אפעם לא היה כולכך רע אלי או ביכלל,

"סתמי כבררררררר!!!!!!!!!!!!!!!" צעק ובעט בי......

את ההמשך תדעו בפרק הבא.....

ספויילרים לVIP והעלילה לVIPVIP

תודו שאתם מתים לדעת מה יקרה הלאה?????

20 תגובות ^^

הVIP הרגיל אלה ההם שמנויים (אגב יש כבר 11 מנויים- כול הכבוד!!!!)

ככה עברה לה חצי שנה???????????????????

הכול עבר ח-ל-ק, אני (אירה) ואוליביה מיסתדרות הכי טוב בעולם אחרי הכימעט ריב שלנו, ביל ואני מיתקרבים יותר ויותר כול פעם אבל בכול פעם שבאה נשיקה...

טום מיתנחל בעמצא וזה יוצא כמו סנדוויץ' (יעני אני מצד אחד מנשקה את טום וביל מהצד השני!)

אני מדברת כול יום עם נטשה וקסניה, וכמובן עם סרגיי, אבל הרגשות שלי עליו כבר נעלמו מזמן, עוד אחרי החודש הראשון שלי בגרמניה....

"אבא חזרתי!" צעקתי לחלל הבית זוקרת את התיק שלי לכיוון הספה, לא שמעתי בבית מילה, רישרוש, צליל, הכול היה כולכך שקט עד ש.....

פרק -10-

צילצול הודעה קטע את השקט,

*מאמי? אני בדרך אליך! תיתלבשי ותהיי מוכנה לצאת 3>> ביל*

סגרתי את ההודעה מחויייכת מאוזן לאוזן ורצתי להחליף בגדים

החלפתי לשימלה ורודה על שבילים שחורים, טייץ, נעלי עקב שחורות עם ורוד למטה(בזמן האחרון אני לובשת הרבה עקבים, כידי להיות לפחות טיפה יותר בגובה של ביל), היה לי לק ורוד זוהר בציפורניים עוד מאתמול, שמתי עגילם ושרשרת תואמים של הלו קיטי, קצת צללית שחורה ועיפרון שחור, תיק שחור עם רצועות ורודות וכול מיני ציורים עליו שמתי כמה צמידים ורודים וכמה שחורים וקצת מהבושם שביל הביא לי למתנה לא מזמן, ולמיקרה חרום לקחתי איתי מיטריה שחורה עם פסים לאורך ולרוחב בצבע ורוד, וניראתי כמו בובת ראווה שצבע ורוד ושחור הקיא אליה,

ישבתי לי במיטבח (שהיה קרוב מאוד לדלת הכניסה) וחיכיתי לביל שיבוא לקחת אותי.

אחרי כמה דקות ארוכות של המתנה שמעתי צילצול בדלת, קמתי בריצה מהמקום ורצתי לפתוח את הדלת,

"היתגעגעת אלי מאמי?"

"ברור" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק, כשירדתי היסתקלתי סביבו ומאחוריו כאילו שאני מחפשת משו..

"את מחפשת משו?" שאל במבט מזור,

"את טום, הוא איתך תמיד, למה אני לא רואה אותו?" אמרתי נעמד מולו בחוץ,

"הוא יצא עם אוליביה, וסופסוף אנחנו לבד..." אמר ועשה גבות, ואני נתתי לו מכה חלשה

"יאללה הולכים לגלידה?" שאל מחכה לי בזמן שאני שמה בתיק שלי את הפלא, מפתחות, קצת כסף וגלוס שקוף ונוצץ וגם מיטריה, ויצאתי עליו נועלת את הדלת,

"הולכים" אמרתי בביטחון מלא ושילבתי את ידי בידו.

הזמן שאני מעבירה עם ביל נותן לי הרבה ביטחון עצמי, וגם היתרגלתי לזה שהוא מפורסם וכול הזמן רודפות אחריו בנות גרמניות, לפחות בנתיים הן גרמניות, ביל לוקח אותי להופעות שלו וכמובן מציג אותי ליפני כול בנות, למרבה ההפתעה שכול הבנות שאוהבות אותו הן לא צועקות לי בוז כשאני עולה על הבמה, הן ההפכך צועקות כול הזמן 'נשיקה נשיקה נשיקה', קצת מביך... אבל זה עוזר לי בביטחון העצמי שלי.

~אצל אירה~

היתיישבנו בפארק הקבוע שלנו, היום הוא הייה דיי רייק היום ביגלל שהבטיחו שיהיה היום גשם, ישבנו ודיברנו על הדברים הכי מוזרים, דיברנו על מה עדיף? לאכולגלידה עם מלפפון חמוץ או לשבת עם טום בחדר נעול למשך 24 שעות...

"אוקיי אוקיי תורי... מה את מעדיפה.... לנשק אותי? או... את טום?" אמר והפסיק ליצחוק והיסתקל לי בעיינים ואני היסתקלתי לו,

"ברור שאותך.." אמרתי בלחש והיתקרבתי לנשק אותו והוא היתקרב אלי, לאט לאט השפתיים שלנו כימעט ניפגשו עד ש...

"ביל! אירה! מה קורה?!" טום הופיעה משומקום סוחב את אוליביה על גבו

"למה למה בכול פעם אתה הורס לי?!" אמר ביל בתנועות שפתיים, למזלי אני יודעת ליקרא, רק אוליביה לא יודעת

"כן טום! למה?" אמרתי בקול וכולם היסתקלו עלי, "מה? אני יודעת ליקרא שפתיים" אמרתי מרימה את האף למעלה ומיסתקלתי לצד רואה דמות הולכת לכיווניינו, הדמות ניראת לי מ וכר מאוד משומה....

"אתם באים לגלידה?" אמר טום וליתף את ביטנו ואנחנו ציחקקנו,

"יאללה" אמרה אוליביה וקפצה איתו וכך גם ביל קם

"לא בנות תישארו פע, אנחנו נילך.... אירה? איזה טעם את רוצה?" אמר בחיוך,

"אה מה?" אמרתי מיתעוררת מהמחשבות על הדמות המוכרת,

"גלי..דה.. אי..זה.. טע...ם את... רו...צה....??" אמר לי טום באיטיות כאילו אינ ילדה קטנה,

"אה כן, אני רוצה לימון כדור אחד קטן........." אמרתי חוזרת לישקוע בדמות,

"טוווב...." אמר מיסתובב לכיוון החנות הקטנה מצידו השני של הכביש

"אולי (OLY)? תישארי עם אירה?" אמר ביל ואוליביה היסת קלה עליו במבט של WTF?!

"אולי? ממתי יש לי שם חיבה? אבל אני אוהבת אותו...." אמר הקול כועס ואת הסוף בקול חמוד וילדותי, "טוב אני אשאר איתה" אמרה ולקחה את ידי,

"מה? כן אני רוצה אם.. לימון כדור קטן.. עם..." אמרתי לא מרוכזת בשיחה,

"אני חושב שני אשאר איתה, מי יודע מה היא תעשה כשהיא לא מרוכזת" אמר ביל ולרגע חזרתי לריכוז,

"לך מפע אתה גם כן...." אמרתי נותנת לביל דחיפה בגב, "אני פשוט חשבתי שהדמות הזאת מוכרת ל-" אמרתי מצביע לכיוון של הדמות שנעלמה, "-י..." וחזרתי להיסתקל על ביל,

"טוב אז לך לימון ולך שוקולד וניל?" אמר טום כידי לוודאות, ושתיינו הינהנו, טום וביל הלכו לכיון החנות גלידות ואני נישארתי עם אוליביה

"מה עובר עליך?" אמרה מיסתובב אלי,

"הא? מה?" אמרתי מבולבלת

"מה-עובר-עליך-?-?-?" אמרה באיטיות,

"לא ידעת, כנירא אני.... לא יודעת..." אמרתי מיסתקלת למטה,

"טוב אז עם לא עובר עליך כלום בא לך לספר לי מה איתך ועם ביל" אמרה ועשתה גבות ושתיינו צחקנו..

"לא משו מיוחד ביגלל טום... כול פעם שבאה נשיקה הוא נידחף, ראית גם עכשיו, לא הייתם אמורים להיות באיזה דייט או משו?" אמרתי מנסה לשנות נושא, ולמזלי ה היצליח...

"כע, אבל שניינו לא בקטע כמוך וכמו ביל, סתם לשבת ולדבר ולדבר ולדבר.... "אז טום הציעה להיתנחל אליכם... ומי אני שאגיד לו לא...." אמרה עושה לי עיינים ואני מנידה את ראשי לשילילה,

"אוליביה!!" צעק טום, ככה חשבתי עד שאוליביה קיבלה ממנ צילצול, היא שמ ה על רמקול כידי שגם אני אוכל לישמוע,

"נו מה יהיה איתך? אני צועק לך כבר שעה!!!!!-

"סורי דיברנו אז לא ממש שמעתי אותך...-

"לא משנה בואי, אין להם שוקוניל-

"לימון יש??- היתפרצתי לשחיה,

"שוב שמת אותי על רמקול?!-

"אהא-

"טוב אז ככה: א' יש לימון וביל מחזיק אותו, ביל תפסיק ללקק לי את הגלידה כבר!!!!!!

ב' אין שוקווניל את תיבחרי מה את רוצה-

"חח אוקיי אני רוצה.. שוקו ועם אין שוקו אז אני רוצה וניל ועם אין וניל אז אני רוצה קינמון או פיצפוצים או ריבתחלב או עוגיות או..-

"יודעת מה בואי לפע ותיבחרי לבד!"

צעק טום וניתק,

"אווץ'" אמרתי מעקמת את הפנים לי,

"את באה איתי להרביץ לו על הדרך?" שאלה אותי

"לא אני חושב שאני אשאר כאן.." אמרתי מוציאה מהתיק פלא, אוליביה הלכה לטום ואני עקבתי אחריה עם העייינים וכמו שהיא אמרה היא נתנה מכה לטום אבל לא נירא לי שזאת הייתה מכה חזקה..

לאט לאט התחיל לרדת גשם, למזלי הייתה לי מטריה בתיק, הוצאתי אותה והתחלתי ליתסקל בתמונות שבפלא, בכול תמונה שלי ושל ביל טום נידחף, אבל בתמונה שלי ושל אוליביה הוא לא נידחף וגם לא בתמונות שלי שביל או אוליביה צילמו אותי, לפתא שמעתי מישו מיתיישב לידי, חשבתי שזה ביל והיצצתי ממתחת למטרייה, ראייתי את..

סרגיי?

"סרגיי מה אתה עושה פע!?" כמעט צעקתי מרוב בהלה,

"ככה את פוגשת את החבר שלך?" אמר מציץ לפלא שלי ורואה תמונה שלי ושל ביל מיתחבקים ומאושרים,

"ככה את פוגשת את החבר שלך? עם אחד אחר???????" צעק סרגיי, הוא נירא לי שיכור!

"לאאאאאאאאא מה אתה עושהה פע? תעוף, עזוב אותי!!!!! לך!!! אמאלה בילללללללללללללל!!!!!!!!!!!!!" צעקתי בזמן שסרגיי תופס אותי בידיים, המטרייה נפלה לי והגשם הרס לי את השער והעיפור השחור שלי נימרח,

"בואי" אמר מושך אותי באכזריות.

~אצל ביל~

"שמעתם את זה?" אמתרי לחוץ,

"את מה?" אמרה אוליביה מלקקת את הגלידה שלקח לה 5 דק' ליבחור,

"חשבתי ששמעתי את אירה צועקת.." אמרתי

"תרגיע הולכים אליה כבר" אמר טום והתחלנו ללכת אחרי שעברנו את הכביש לא ראיתי אותה במקום שישבנו בו קודם הגלידות נפלו לי מהידיים והתחלתי לרוץ לשם וטום רץ אחרי,

"מה קרה?" שאל טום

"היא נעלמה!"

מהפרק הקודם....