והפעם בלי חפירות:
פרק 6
תהנוו...
"כמה שתית?" שאל, שם עלי יד בזמן שאני מתיישבת על האסלה עם המכסה הסגור,
"לא יודעת 3-4 וודקה-רדבול..." אמרתי עוד שנייה מקיא...
"רוצה ללכת הביתה?" שאל בקול מודאג,
"מה השעה?" אמרתי מחפשת את הפלא שלי, ביל הוצייא את הפלא שלי מהכיס שלו,
"שמרתי לך אותו כי פחדתי שתאבדי אותו.. עכשיו 5 וחצי... בבוקר..." אמר והכניס חזרה,
"והמפתח שלי?"
"גם אצלי" אמר ועזר לי לקום,
"אנ'לא רוצה הביתה עדיין..." אמרתי נשענת עליו ושמה את הראש שלי על הכתף שלו,
"טוב בואי נחזור לשבת ונזמין לך סודה עם לימון??" שאל מחזיק אותי,
"טוב" אמרתי מתחילה ללכת, הלכנו לברמנית המצחיקה וביל קנה לי סודה-לימון והלכנו לשבת, במועדון עדיין היו אנשים, לא הרבה כמו שהיה בתחילת הערב אבל היו, טום רקד לו עם איזו בחורה אחת, גבוהה על עקבים שעשו אותה בגובה של טום הלא-כולכך-נמוך, אני וביל התיישבנו באיזה שולחן בודד אחד
"אההאהאההאהאהאההאהא" שמעתי צווחה דיי קרוב לפע, ראיתי בחורה רצה אלינו כול בהתרגשות, לא הבנתי על מה מדובר....
"יאוו אני לא מאמינה, אתה ביל קאוליץ!!! אני חולה עלייך אתה אליל שלי!! אני יכולה חתימה ותמונה???" שאלה בחורה כול בהתרגשות יתר,
"אממ... כן" אמר והיסתקל עלי, "איפו ולמי?" שאל. הבחורה מתחה טיפה את חולצתה והראתה לביל עם האצבע קצת מעל החזייה,
"לאפריל" אמרה וחייכה חיוך חושף שיניים,ביל חייך קצת חזרה וחתם לה, אחרי זה היא שלפה מצלמה והיצתלמה איתו פעם אחת וברחה משם....
"מה זה היה, היא התנהגה כאילו שאתה איזה כוכב רוק מפורסם.." אמרתי לוקחת שלוק,
"אמ....." עשה ביל והסית את מבטו לרצפה,
"מה אמ?? " שאלתי בתמימות,
"אני רואה שאת לא מכירה את טוקיו הוטל..." אמר במן שימחה קלה, "אני דיי שמח מזה אבל בסופו של דבר תגלי את זה, אבל בבקשה תתייחסי כמו שהתייחסת עלינו עד עכשיו.." אמר והחזיק לי את הידיים על השולחן,
"מה?!" אמרתי ממש מבולבלת,
"עם כול הפוסטרים שיש לך בחדר של כול להכות רוק שיש, את לא מכירה את טוקיו הוטל, זה דיי מוזר....." אמרת ואני עדיין מבולבלת, אולי זה בגלל שאני שיכורה?
"אני וטום באמת מפורסמים, יש לנו להקה..." אמר כאילו שזה אמור להזכיר לי משו, ואני רק מהנהנת
"
לא הבנת נכון?" שאל ואני עדיין מהנהנת,
"
אוקיי תראי, את בטוח מכירה את השיר מונסון! זה השיר שאני שר, בלהקה שלי! ביחד עם טום ועוד שני בחורים...." אומר לי את זה לאט יותר,
"
אני חושבת שאני מכירה את השיר מונסון או משו אבל לא מכירה את טוקיו הוטל.. סורי....." אמרתי קצת מבוישת,
"
את יודעת מה? זה עדיף ככה, תאמיני לי" אמר וחייך,
"
אולי כשנחזור אלי הביתה תספר לי עוד על הלהקה" אמרתי מחויכת ועברתי לשבת לידו,
"
איך את מרגישה? יותר טוב?" שאל כידי שלא תהיי שתיקה מביכה...
"
אני חושבת שכן..." אמרתי חושבת קצת על איך אנחנו הולכים לחזור הביתה,
"
תגיד לאן טום נעלם??" שאלתי אותו אחרי שחיפשתי כמה דקות את טום עם עייני,
"
אני חושבת שהוא בשירותים" אמר וקול רגיל,
"
כולכך הרבה זמן?" שאלתי לא מבינה למה שהוא התכוון באמת
"
עם בחורה? יכול להיות הרבה זמן, תלוי כמה סיבובים הם עושים" אמר ואני הסתקלתי עליו מסמיקה מזה ששאלתי,
"
איזה חמודה את כשאת מסמיקה..." אמר,
"
אולי נחזור הביתה? מתחיל כבר להיות אור ואני מתחילה כבר לקפוא מקור" אמרתי משפשפת את ידי זו בזו,
"
בטח, טום יצא וניסה הביתה" אמר וחיבק אותי בשביל לחמם אותי, לא היה לו ז'קט כי הוא לא היה צריך...
עברו כמה דקות ובחוץ התחיל גשם, במועדון היו הרבה חלונות ענקיים שחורים שהיה אפשר ליראות כול מה שקורה בחוץ אבל להציץ פנימה לא היה קל
...
הסתקלתי על הגשם בחוץ, על השלוליות, על האנשים שרצים לעבודה מוקדם בבוקר, והיה לי כולכך חמים בידיים של ביל עד שעוד רגע יכולתי להירדם
..
"
אירה שמעת אותי?" אמר טום שהופיע משומקום יושב מולי ומול ביל, בצד השני של השולחן,
"
אה מה?? סליחה ריחפתי קצת... מה אמרת??" אמרתי מתעוררת מהמחשבות שלי, וקמה טיפה מביל "אמרתי את בטוחה שאת רוצה לנסוע הביתה ?" אמר טום ונופף לי עם היד מול הפרצוף
"
אממ, כן, בטח, אני פשוט.... נורא עייפה, אני מעדיפה לישון קצת." אמרתי נשענת חזרה על ביל,
"
טוב אני אתקשר לחברת הלימוזינות ונסיע אותך הביתה" אמר טום והוציא את הפלא שלו והתרחק,
"
אולי תבואו לישון אצלי?" אמרתי קמה סופית מביל ומיסתקל עליו בעיניים נוצצות,
"
אני לא ממש אתנגד.... נירא מה טום יגיד..." אמר לוקח את השלוק האחרון מהמיץ שלקח, טום חזר עם חיוך על הפנים והתיישב חזרה מוליינו,
"
הם שולחים לימוזינה לקחת אותנו היא תבוא עוד 10 דקות" אמר נישען אחורה ומדליק סיגריה,
"
תגיד טום, מה דעתה שאתה וביל תבואו לישון אצלי? אין לי אפ'חד בבית למשך שבועיים אז אתם יכולים חופשי" אמרתי וחייכתי חיוך יפה עם שיניים ישרות ולבנות,
"
אני לא מתנגד" אמר ביל וקצץ לטום ככה שאני לא אראה, טום ישר הבין את מה שביל רומז לו והסכים,
אחרי כמה דקות באה הלימוזינה והסיע אותנו עד הבית שלי
,
"
אתם רוצים מקלחת, אוכל או משו??" אמרתי ניזקת לספה,
"
אני חושבת שאני אלך למקלחת..." אמר ביל ניזרק לידי,
"
ואני רעב!" אמר טום ניזרק לכורסה שעמדה ליד,
"
המקרר שם מיקלחת דלת ליד החדר שלי, תרגישו בבית" אמרתי מורידה נעליים,
"
סבבה ביי!" צעק טום והתחיל ללכת לכיוון המקרר,
"
טוום! תהייה קצת יותר מנומס אולי!" צעק לו ביל,
"
דיי ביל, עזוב, שיאכל חופשי, אבל עם אני מגלה שחצי מקרר ריק אתה קונה לי מיצרחים חדשים" אמרתי לטום מצביעה עליו באשמה,
"
בסדר בסדר, מה הקטע להצביע עלי כול הזמן?!" אמר בדרך למטבח,
"
טוב אני עולה למקלחת" אמר קם מהספה,
"
תזרוק את הבגדים שלך למכונת כביסה ואז למייבש, אתה יכול לקחת את החלוק שלי או מגבת" אמרתי חצי רדומה עם הספה כבר, ביל התקלח וטום אכל והם שניהם נרדמו איתי בסלון, אני עם הספה של שני המקומות, טום על ה-3 וביל בכורסה עם הרגליים באוויר, הראש אחורה ( לא איך שיושבים רגיל בקיצר) והחלוק הוורוד שלי....
ההמשך יבוא....
הפעם לא עשיתי משו מותח כי אין לי כוח XP
20 תגובות ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
