התוצאה

למזלכם היה לי את הפרק על הנייר ולא במחשב...

שלי עדיין לא עובד..

למזלי ההורים שלי יצאו ואני לקחתי את של אבא שלי XD

ההודעה הכי חשובה שיש!!! הרגע ראיתי בMTV (וכמובן צווחתי כמו משוגעת  חח..) שטוקיו הוטל יהיו ב'במת עולם' ביום שישי הקרוב (לא היום) יהם יעשו הופעהההההההה בשעה 10.....

כנירא ההופעה תהייה במשך שעה1!!!

איזה כיייף!!!!

ועכשיו בלי עיקובים נוספים נעבור לפרק...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עריכה לקישוטים:

פרק 12:

אמילי: "לא טום אני לא יכולה..." אמרה אמילי וזזה לצד,

טום: "אבל למה?"שאל לא מבין,

אמילי: "כי אנילא בטוחה מה אני רוצה.." אמרה והשפילה מבטה,

טום: "למה את מיתכוונתת??" שאל מבולבל מאוד,יותר מהרגיל

אמיל: "אני מיכוונת את מי אני מעדיפה, אותך, או..." אמרה וניקטע ע"י טום,

טום: "את החבר שלך?" שאל ובקולו נישמע העצב שהרגיש,

אמילי: "לא, את הידידה שלי, בערך...." אמרה וסובבה את ראשה לכול כיוון רק כידי ל להסתקל לו בעייניים..

טום: "מה??" אמר המין צעקה קלה, והמשיך ברוגע, "רגע, רגע, רגע, אנ'לא מבין.... את... את... ל....לסבית?" שאל וקיווה לתשובה שלילית..

אמילי: "אני לא..... אנ'לא יודעת טומי, אני לא יודעת...." אמרה עדיין לא מוכנה להיסתקל לו בעיינים..

טום: "אז רגע למה לא?? את אוהבת בנות? או שכבר היתנסת עם בת??" שאל ומרגיש מין צביטה בלב, הוא חשב: "למה פיתאום כואב לי בלב?? זה ביגלל הקפה?? או שזה ביגלל שאני מרגיש משו אליה?? אבל זה לא יכול להיות אני הרי טום קאוליץ, אני לא מרגיש כלום לבנות הן הרי רק סטוצים..., כנירא זה ביגלל הקפה..."

אמילי: "אני.... נ.... ני..... ניסיתי..." אמרה בלחש מיתביישת

טום: "אז אני מבין שאת.... לא רוצה אפילו לנסות איתי?" שאל וניהייה עצוב..

אמילי היסתקלה עליו יהרגישה שהוא עצוב, היא שמ את ידה על בירכו

אמילי: "אתה יודע מה?" שאלה מחכה לתשובה

טום: "מממ.." עשה בלי חשק, מישומה הוא נייהיה עצוב, הוא כאילו לא ממש מכיר אותה, הם טיילו בייחד כמה פעמים כשהם ביקרו באיטליה אבל זה לא שהיה להם משו מיוחד, היא אפילו לא הייתה סטוץ, כנירא ביגלל שהיא לא הייתה סטוץ הוא הרגיש שהיא איכשו מיוחדת, לא כמו כול השאר...

אמילי: "אתה יודע... תמיד יש פעם ראשונה..." אמרה והחתילה לעביר את ידה קצת יותר למעלה, וזה חייך חיוך מרוצה =.="

הם לאט לאט היתקרבו זה לזו והתילו להיתנשק..

טום הרגיש משו מיוחד בזמן שהיתנשר עם אמילי, הוא הרגיש משו שונה.

לאומת זאת אמילי הרגישה דיי מוזר, היא הרגישה איך הסייד שלו רק מוסיף לנשיקה שלהם, אבל היא עדיין הרגיש דיי משונה להיתנשק על בן...

כשהם סיימו להיתנשק הם החליטו ללכת הביתה כי כבר ניהייה דיי מאוחר וקר...

כשהם חזרו הביתה השעה הייתה כבר 3 והם היו דיי עייפים ולמזלה הוא לא רוצה לעשות עעכשיו כלום חוץ מלישון...

כשטום הלך לישון אמילי היתקשרה לאקסית שלה (זה ממש מוזר, לא היה הרבה אקשן בסיפור אז חשבתי למה לא לסבית? מה רע?)

הן דיברו בערך חצי שעה עד כמה שהיא מרגישה מוזר להיות עם טום. בסוף היא לכה לישון..

~בבוקר~ היתחלתי ליפתוח עיינים ביגלל ליחשושים ששמעתי משנתי, לאט לאט פחתי עיינים וראיתי את ביל, טום ואמילי עומדים בחדר שלנו ומדברים על משו, לא ממש שמעתי, כנירא עדיין הייתי ישנונית ובשניה שסגרתי עייניים לא שמעתי כלום, נירדמתי,

בזמן שישנתי אמילי התחילה להיתקרב לטומביל, הם אכלו ארוחת בוקר, ביל באמת עלה להעיר אותי אבל מישומה צעקתי עליו וזרקתי לו את הכרית שלי ועברתי לכרית שלו, הם אכלו פנקיק שאמילי הכינה כי הבנים לא ממש יודעים לבשל, בנינו רק פסטה ואני מתה עליה, אבל הם כמובן עזרו לה, כול הזמן הזה שהם בילו במיטבח ביל שם לב שטום מיסתקל בצור שונה על אמילי מאשר איך שהוא היסתקל על בנות אחרות...

ביל: "היי טום? מה קורה בינך לבין אמילי? אתה נירא כזה מאוהב או משו.." לחש ביל לטום כידי אמילי לא תישמע אותם,

טום: "אנ'לא יודע על מה אתה מדבר...." טום שיחק אותה ראש קטן...

ביל: "נו. אתה יודע על מה אני מדבר, אתה מיסתקל עליה שונה מאשר על בנות אחרות..." אמר שוב בלחש

טום: "אנילא יודע.... נירא לי יש לי משו, לא יודע עזוב אותי אין לי כוח" אמר בעצבים והלך לסלון

'מה כולם כועסי עלי היו מה כבר עשיתי?' חשב לעצמו ביל

אמילי: "תגיד טום, אתה לא חושב להיפגע מימני עם אני לא ארצה להיות איתך אחרי זה? או שאני לא אוהב את מה שאתה עושה לי??" אמרה אמילי בשקט לטום כששניהם ישבו בסלון.

טום: "מאמי אנילא יכול להיפגע, ואני באת בטוח בזה שתוהבי את מה שאני אעשה לך..." אמר           אחרי כמה דקות של שתיקה החליטת לישאו את השאלה שמציקה לו מאתמול בערב,

טום: "תגידי את בתולה?" שאל בלחש שבקושי שמעו, הוא דיי חשש לישאול את השאלה הזאת ולגלות שהיא לא בתולה, שהיא עשתה את זה עם בת ולא עם בן..

אמילי: "כן" ענתה בפשטות והיסתקלה עליו, היא התחילה להיתקרב עליו, ולאט לאט הם ישבו ביחד מחובקים, כשביל ניכנס לסלון הוא לא הקדיש מחשבה על מה שטום יעשה עם אמילי כי הוא חשב שהוא יפגע בה...

~אחרי שבוע~

ביל: "נו שרי את באה או מה אין לנו הרבה זמן לחקות לך.." צעק ביל שעמד ליד הדלת עם מזוודות בידיים ולידו עמדו טום ואמילי,

שרי: "אני לא מצחילה להזיז את המיזוודה שלי, נירא לי היא זזה רק 5 סנטימטר וזהו..." צעקתי בחזרה, מקווה שמישו מהם יבוא לעזור לי, בידיוק ניכנס ביל והתחיל לימשוך את המזוודה שלי, אחרי כמה משיכות היגענו לדלת, טום גם עזר לביל לימשוך את המזוודה,

אמילי: "תגידי לי בקשה מה כבר דחפת לשם?" שאלה בזמן שירדנו במעלית,

שרי: "שמתי שם רק כמה גופיות, ג'קטים, נעלים, וג'ינסים" אמרתי חושבת עם הכנסתי הכול, והימשכתי, "אה וגם היכנסתי כמה לקים וגם דייי הרבה איפור וכול מיני מסכות וזה" אמרתי והיסתקלתי על המזוודה שעוד כמה דברים והי הייתה מיתפוצצת! טום: "מה את לא יכולה להכין את המסכה הפחידה ההיא מהאבוקדו והשמרים והמה שמו?" שאל ליגלוג ואני נתתי לו עם המרפק בין הצלעות, יצאנו מהמעלית לכיוון הלימוזינה ששם חיכו לנו כבר גיאורג וגוסטב שעספו אותם קודם, הנהג עצר בידיוק לפנינו ולקח את המזוודות שלנו לתא המיטען, אניכנסנו פנימה וישבנו במין מעגל אמילי ליד טום, אני ליד ביל וגיאורג ליד גוסטיב.

כשהיגענו לשדה התעופה היו מלא מעריצות שצווחו דברי דיי מפחידים כמו 'ביל תיתחתן איתי!' וכמו 'טום תיפתח אותי' ( 0.ס ) אחרי כמה דקות הגיע האחד והיחיד דיוויד (המנהל) והסביר במשך כמה דקות על איפו נהיה ומתי יהיה לנו זמן לנוח וכמה ריעיונותאנחנו אמורים לעשות וזה

דיוויד: "אז זהו חבר'ה זה הכול, יש שאלות??" שאל במבט של 'אין לי כוח לכלום עכשיו'

טום: "לי יש שאלה, מתי נעלה כבר למטוס" שאל ודיוויד היסתקל עליו מוזר,

דיוויד: "אוקיי אני מבין שאין לכם שאלות נורמאליות" אמר והדגיש את המילה נורמאליות. אחרי כמה שניות של המתנה נוספת דיוויד קיבל שיחה לפלא

דיוויד: "אוקיי חבר'ה , תתחילו לעלות למטוס, התחנה הבאה היא פריז" אמר וכולנו צעקנו' וואוווו....'

שרי: "ביל? אתה יודע אולי כמה זמן אחנו נטוס לשם?" שאלתי, דיי היה לי חשק לישון, בימים האחרונים לא ממש ישנתי טוב כי חשבת מה יהיה בזמן סיבוב ההופעות..

ביל: "נירא לי שזה יהיה 3-4 שעות.." אמר והמשיך ללכת קדימה.

בזמן הטיסה כולם ישנו, ורק טום היה עם האוזניות.

אחרי שנחתנו בפריז הסיעו אותנו למלון ושם לא היה הרבה חדרים פנויים אז שמו את כולם בחדר אחד עם כמה חדרי שינה.

בערב אפ'חד לא יצא כי היינו מאוד עייפים, לטוקיו הוטל היה ריעיון שנימשך 2-3 שעות ואז הייתה חלוקת חתימות שגם היא נימשכה כמה שעות..

כשחזרנו כולם פנו לישון.

פיתאום אני יתעוררת בעמצא הלילה, היה לי סיוט, חלמתי שביל הולך הרחוב בלי שומר ראש ופיתאום מיתנפלים עליו אנשים ששונאים את הלהקה ומרביצים לו למוות, קמתי מהמיטה והיתחלתי ללכת למיטחב לקחת מייםוחזרתי לישון.

בבוקר קמתי ראשונה והלכתי ליראות מי ער, גיאורג וגוסטב ישנו ואמילי וטום לא היו פע, ניסיתי להעיר את ביל, הוא לא ממש רצה לקום.

שרי: "ביל?? ביייל?? מאמי תקום אני לא מוצאת את אמילי וטום, הם לא בסוויטה, אמרתי ואז שמעתי את דלת הכניסה ניסגרת, ביל עדיין לא קם ואני הלכתי ליראות מי שם, אלה היו אמילי וטום,

שרי: "איפוו הייתם, חשבתי הגנבו אותכם מעריצות או משו.." אמרתי וקפצתיבחיבוק עליהם,

טום: "גנבו אותנו מעריצות." הוא אמר בציניות

אמילי: "כן, המעריצות המוזרות של טום גנבו אותנו ופינקו אותנו בארוחת בוקר" זרמה זאת עם טום,

שרי: "חה חה חה מצחיק!" אמרתי וניכנסתי לחדר, הידלקתי את ה-T.V כי ביל התחיל להיתעורר, שכבנו ביחד וראינו T.V וטום הלך להיתקלח, כשביל פתח את המיזוודה שלו הוא מצא כנירא את אחת החולצות של טום

ביל: "טווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווום!!!!!!!!" הוא צעק, טום ניבהל ויצא מהמיקלחת ומגבת רץ לחדר של ביל ושלי

ביל: "מה קרה אתה דוחף בגדים למזוודה שלי" אמר ביל בכעס,

טום: "לא היה לי מקום בשלי" ועשה תנוע עם הידיים של לא יודע, והמגבת נפלה,

ביל: "אחי זה לא בסרד! תעוף" צעק ביל למראה גופו התחתון של טום

טום: "מיצטער" אמר והאדים ויצא המחדר.

אז זהו זה הפרק,

הוא יצא ממש ארוך..

ואני מצפה להרבה תגובות

והפעם אני בכוונה לא משאירה אתכם במתח...