לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפור על הלהקה הגרמנית, סינמה ביזאר

כינוי:  סיפורי ביזאר

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

3/2010

פרק 7


החלטתי לעשות פרק כי מזמן כבר לא היה...

אז...

תהנוווווווווו!!!!!!

 

 

 

פרק 7

 

 

מהפרק הקודם:

"אולי תירגעו שניכם?!" צעק איליי, "קירו בבקשה עזוב אותה בשקט יש לה פתיל קצר, מאוד מאוד קצר" לחש לו כידי שאני לא אשמע,

"אז זה שיש לה פתיל קצר אומר שהיא יכולה להיות זונה?!" בזמן שהוא צעק הרגשתי עקצוץ כואב בלב אבל המוח התנגד לו וגרם לי לעשות משו שיכול להיות שאתחרט עליו כול חיי, לנשק אותו….

"אני ידעתי את זה" אמר בשקט אחרי שנישקתי אותו בעדינות

"מה ידעת?" שאלתי גם כן בשקט,

"שאת זונה" אמר בקול רגיל וחזר למקומו….

 

 

הפרק:

"אני פשוט לא מאמינה..." מילמלתי לעצמי יוצאת מהחדר,

"קאסי חכי רגע!" צעק לי איליי

"מה?" שאלתי בשקט מסתובבת עליו

"אנחנו חייבים להקליט שירים את לא יכולה ככה סתם לצאת עכשיו!" צעק לי עושה תנוות עצבניות עם הידיים,

"אני...." אמרתי לרגע חושבת איך להמשיך, עם ביכלל כדאי לי להמשיך.... "אני מתפטרת" אמרתי מתקרבת עליו ומחבקת אותו, "סורי" לחשתי לו  וניכנסת לחדר לקחת את התיק שלי,

"נו ממשיכים?" שאל אותי יו בשניה שניכנסתי,

"אתם ממשיכים, אבלי אני לא" אמרתי יוצאת מהחדר בדרכי הביתה...

"מה קרה לה?" שאל שין את איליי השניה שהוא ניכנס לחדר,

"היא היתפטרה" אמר בקול עצוב מבלי להביט באפ'חד מהלהקה,

"זה הכולל באשמתך! על לא הייתה עושה לה סצנות וקורא לה זונה הייתה יכול להיות איתה עכשיו אבל היא התפטרה!" צעק עליו סטרייפי, כולם היו בשוק של הלייף,

 

~בבית~

ניכנסתי הביתה בשקט, יודעת שוויטני עכשיו בעבודה, ניכנסתי מפזרת הכול בדרך לחדר, מפתחות, תיק, נעליים, ז'אקט, חגורה, צמיד, מכנס וחולצה, הכול היה על הריצפה, נישארתי רק בחזייה ותחתונים, לא היה לי חשק לעשות כלום, רק רציתי ליברוח מהעולם, רציתי פשוט למות...

ניכנסתי למיטה והיתכסתי בשמכה, פתאום שמעתי דפיקות על החלון, *חחח אני מדמיינת* אמרתי לעצמי נישכבת על הצד אך הדפיקות חזרו על עצמן, קמתי מהמיטה מתקרבת לחחלון ומזיזה את הווילון הסגול-כהה ואני רוה שם.....

"ברד?!" אמרתי בקול במן צעקה, אני מאוד אהבתי מזגי אוויר חורפיים, זה תמיד נתן לי סיבה להיכנס למיטה,

"עם זה ימשיך לצלצל אני אעיף את זה מהחלון!!!!!!!עם זה ימשיך לצל.." זה היה הצילצול הוויטני הקליטה לי ככה אני יודעת שמישו מיוחד מתקשר אלי, הסתקלתי על ההיצג 'קירו אהובי' היה כתוב שם *מזמן הייתי צריכה לשנות את זה ל'קירו הזבל'* אמרתי לעצמי מצחחקת לכמה שניות ופתאום מעיפה את הפלאפון לקיר גורמת לו לעוף במהירות של 54 קמ"ש ולהדפק בקיר, הפלאפון לא נישבר אבל הפסיק לצלצל,

"אני לא מאמינה איך יכולתי להיות כולכך סתומה ולהיתאהב בחרא הזה!" צעקתי על כול הבית....

 

~באותו הזמן באולפן~

"אתה חייב לדבר איתה אחי" אמ לי איליי "היא התפטרה רק ביגללך" אמר יוצא מהחדר אחרי שכולם יצאו, *כשאני חושב על זה אולי באמת נהגתי לא בסדר, אבל מה? כשביקשתי סליחה היא לא סלחה לי! בעיה שלה!, אבל מצד שניה.. אני עדיין....* פתאום משו קטע את חוט המחשבה שלי, זה היה ברד שהתחיל לרדת בחוץ, ראיתי אין הוא עף במהירות מבלי לחשוב במי הוא יפגע ומה יהיה למי שהוא יפגע בו

"אני אתרשק אליה" אמרתי לעצמי מוציא את הפלא ומתחיל לחייג, פתאום הצליל נפסק היה שקט ואז באה צעקה...

"אני לא מאמינה איך יכולתי להיות כולכך סתומה ולהיתאהב בחרא הזה!" שמעתי מהפלאפון בא, לא חשבתי הפעם עליה משו רע, חשבתי על עצמי, חשבתי שאני חרא....

"קאסידי תקשיבי לי רגע" אאמרתי לה אבל בצד השני לא שמעו כלום כמה מילמולים חלשים וזהו,

"הלו? קאסידי?" חזרתי על עצמי,

"אני מקווה שהפלאפון הזויין הזה נישבר!" צעקה שוב בקע מהצד השני,

היא כמירה העיפה את הפלא והוא נידלק... כיביתי את הפלא יודעה שהיא אפילו לא יודעת ולא שומעת ש'ניסיתי' לדבר איתה,

"זהו זה אני נוסע אליה הביתה!" אמרתי קם יוצא חמכונית,

 

~בבית~

אני לא יודעת כמה זמן שכבתי במיטה אחרי שדפקתי את הפלא בקיר אבל אני חושב שדיי הרבה זמן...

לא היה לי כוח לצאת ובטח ובטח שלא להיתלבש, אחרי שעברתי למצב של ישיבה על מיטה נישמע דפיקה בדלת, יצאתי מהמיטה בלי רצון ופניתי לדלת, מבלי לדעת מי זה בין עם זה רוצח או מישו אחר, פתחתי את הדלת ולפני ניתגלה דמות המומה למדיי.....

 

 

 

חה חה חה..

מי זה היה?????

קירו?

או אולי וויטני???

או אולי ביכלל מישו אחר?

את כול זה ועוד תגלו בהמשך....

(נישמע כמו פירסומת XD )

 

 

איזה חתיך איזה גבר איזה מושי-מושלם



 

נכתב על ידי סיפורי ביזאר , 17/3/2010 22:07  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של leana ב-20/10/2010 15:53
 



פרק 6.


הינה תראו מה קרה....

חזרתי!

D:

יאללה פרק?

בשמחה!

 

 

מהפרק הקודם:

'חשבתי שאת מרגישה אלי לפחות טיפה ממה שאני התחלתי להרגיש אליך' המשפט הזה הדהד בראשי כאילו אין מחר, הוא חירפן אותי, מה זה אומר? שהוא אוהב אותי? ושהוא חשב שאני אוהבת אותו או מה??, אני שונאת כול מה שקשור לאהבה...

"קאסידי?" שמעתי קול מוכר, החלטתי לא לענות אבל פתחתי את המנעול כידי ש'במקרה' הוא יגלה איפו אני. פתאום הדלת נפתחה והינה הוא עמד שם מסתכל עלי בודק אותי ואני ממשיכה להזיל דמעות.....

 

 

פרק 6:

 

"מה קרה?" שאל מתכופף אלי ושם את ידו על הכתף שלי,

"את הגרסה הארוכה או הקצרה?" שאלתי בפשוטת ובצחוק, הוא הסתכל עלי כמה שניות ואז הסתכל על השעון,

"אני חושב שאין לנו זמן לגרסה הארוכה כי יש פגישה עוד 5 דקות" אמר,

"אין פגישה" צעקתי בכעס, הוא רק הסתכל עלי מוזר, "הפגישה מבוטלת בגלל המצב הנפשי של המפיקה נקודה." אמרתי ברוגע הפעם,

"אז עם הפגישה בוטלה אולי תספרי לי את הגרסה הארוכה?" שאל שין, נכנס לתא ומתיישב מולי על הרצפה ,      

"טוב..." אמרתי ואז שתקתי מסתכלת לו בעייני האפורות המלאות איפור שחור שנזל לא מעט,

"נו..." אמר כאילו הוא מחכה לזה הרבה זמן...

"שין זה לא כולכך קל!" אמרתי והורדתי את הראש.

"זהו זה! תחשבי שאת בתא הוידוי ואל תסתכלי עלי בזמן שאת מדברת" אמר ואני הרמתי את ראשי אליו,      

"בחיים לא הייתי בתא ווידוי ושלא נדבר על כנסייה בכלל…." אמרתי מנגבת את העיניים

"טוב אז את מספרת לי או מה?" אמר שם את ידו על ברכי,

"אולי אפשר בכול זאת את הגרסה הקצרה?" שאלתי במבט של ילדה קטנה. שין הסתכל עלי כמה שניות והנהן לאות אישור

"או.קיי… אז ככה, אני חולה על הלהקה שלך והכול וכששמעתי שאתם באים הייתי הכי נרגשת בעולם ואז כשבאתם קירו נכון? אז הוא נירא לי ממש ממש מוכר! ותאמת אני דיי דלוקה עליו, ואז הוא אמר לי בקפיטריה שגם אני נראת לו מוכרת והיום בבוקר לא מצאתי כמה טפסים ובמקרה יו היה בחדר, ואלה היו טפסים חשובים מאוד, ואז בסוף כשמצאתי אותם חיבקתי את יו במקרה כי הוא היה שם ואני מאוד שמחתי מזה ואז במקרה קירו ראה את זה שאני מחבקת אותו וטרק את הדלת וכשיצאתי עליו וגיליתי שזה הוא ניסיתי להסביר לו אבל הוא אמר שהוא חשב שאני מרגישה עליו לפחות טיפה ממה שהוא מרגיש אלי והלך ואז כשנכנסתי חזרה לחדר של הלהקה יו שכנע אותי להגיד מה אני מרגישה עליו והוא הקליט את מה שאמרתי והראה לי את זה ואני התעצבנתי עליו ודחפתי אותו לקיבנימאט  ויצאתי בסערה מהחדר ובמקרה נתקלתם בי ואז כשעברתי במסדרונות בדרך לפע ראיתי את קירו עומד בצד ומסתכל עלי כאילו אני אפ'חד, שום דבר, לא קיימת בכלל וזה פגע בי עוד יותר!" אמרתי בנשימה אחת ובמהירות

"רגע אז את באמת אוהבת אותו?" שאל מוריד את ידו מהברך שלי,

"אני חושבת שכן כי הוא ממש מזכיר לי את השכן שהיה גר לידי כשהייתי קטנה, הוא תמיד שיחק איתי והוא היה ממש ממש חמוד…" אמרתי והוא הסתכל עלי מוזר,

"גם קירו אמר שאת מזכירה לו את השכנה החמודה שהייתה גרה לידו שהוא שיחק איתה כול הזמן ושהוא היה דלוק עליה" אמר,

"אהה נו זה בברור"אמרתי כאילו זה מובן מעליו ,

"מה….." אמר לו מבין בשיט,

"היינו שכנים, היינו דלוקים אחד על השנייה וכשהוא עבר לברלין שחכנו זה את זו- בערך, ועכשיו כשנפגשנו שוב ה'הדלקות' הזאת התעוררה לה שוב ועכשיו פגעתי בו בזה שחיבקתי את החבר שלו והוא פגע בי עוד יותר עם האגו שלו!" אמרתי עם מבט מלחיץ והורדתי את הראש שלי למטה,

"קאסידי?" שמעתי צעקה והרמתי את הראש שלי בין רגע קמה אליו יוצאת החוצה ומחבקת אותו והוא מחבק אותי בחזרה

"איליי" אמרתי מרגישה חמים ונעים בין הידיים הנשיות שלו, "בואי הפגישה שלנו כבר התחילה וכולם מחפשים אותך ואת שין" אמר עוזב אותי מהחיבוק ומחזיק ביד שלי ומוביל לחדר של הלהקה ושין בא אחרינו.

בשניה שנכנסנו ראיתי אין כול אחד שקוע עמוק בדברים שלו: סטריפי שיחק עם השער שלו, יו כיוון את הגיטרה שלו, רומאו כותב משו בפלפון שלו ורק קירו מסתכל על הדלת כאילו מחכה למשו, למישו...

"ידעתי פשוט ידעתי את זה!" צעק קירו וקם,

"מה קרה עכשיו?" שאל איליי כאילו אין לו כוח לדברים האלה,

"את זונה, את פשוט זונה! זה מה שאת!!" צעק לי מול הפנים,

"למה את חושב שאני זונה, מה גורם לך לחשוב בכלל ככה???!" צעקתי עליו חזרה,

"זה שהתמזמזת פע עם יו ועכשיו את עם שין, מי הבא בתור? סטריפי? חבל כי הוא לא הולך לקבל אותך!" צעק,

"למה אתה חושב שהתמזמזתי עם יו כשיש לו חברה?! ושין? בניגוד אליך בא לשאול מה קרה ולא להוציא עלי את העצבים שלו!!!!!!" צעקתי בכול כוחי גורמת לו לחשבו על מה שהוא עושה,

"קייס? אולי כדאי שתירגעי?" אמר איליי מחזיק אותי עם יד אחת במותניים,

"וזה?! מה זה?" צעק מצביע על זה שאיליי מחזיק אותי,

"הוא ידיד שלי! החבר הכי טוב שלי!" צעקתי עליו,

"אולי תירגעו שניכם?!" צעק איליי, "קירו בבקשה עזוב אותה בשקט יש לה פתיל קצר, מאוד מאוד קצר" לחש לו כידי שאני לא אשמע,

"אז זה שיש לה פתיל קצר אומר שהיא יכולה להיות זונה?!" בזמן שהוא צעק הרגשתי עקצוץ כואב בלב אבל המוח התנגד לו וגרם לי לעשות משו שיכול להיות שאתחרט עליו כול חיי, לנשק אותו….

"אני ידעתי את זה" אמר בשקט אחרי שנישקתי אותו בעדינות

"מה ידעת?" שאלתי גם כן בשקט,

"שאת זונה" אמר בקול רגיל וחזר למקומו….

 

 

 

 

 

אוי לא!

מה באמת יקרה בין קאסידי וקירו?

הם ימשיכו לריב או שהם ישלימו בסופו של דבר?

כול זה ועוד בפרק הבא!

(זה נישמע כמו פירסומת בTV XD)

 

 

 

ככה אנחנו נראים: מגניבים וסקסים!

אני הכי אוהבת את התמונה איפו שהוא עם המשקפיים (כולכך הייתי מחרימה לו אותם XD)

(ותראו התמונה הראשונה משמאל רואים לו את הפופיק XD  החולצה כנירא ממש קטנה עליו....   D:)

(ס'פופיק סקסי זה!)

נכתב על ידי סיפורי ביזאר , 6/3/2010 22:36  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ANITA_LOVE_CB ב-22/3/2010 11:13
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיפורי ביזאר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיפורי ביזאר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)