הינה היגענו לפרק 5

אני רק טיפה מאוכזבת על מספר התגובות....

בקשה פרסמו לפחות טיפה תבלוג...

מפרק הקודם:

"מצאתי את השירים שאתם אמורים להקליט" אמרתי וחיבקתי אותו, פתאום שמענו את הדלת נתרקת ,

"מה זה היה שאלתי מתנתקת ממנו ויוצאת ליראות מה זה היה, לא ראיתי אפחד באופק, חשבתי שזה היה סתם הרוח או משו פתאום שמעתי אנחה דיי כבדה, היצצתי אל מאחורי הדלת וראיתי את קירו ...

 פרק 5

'פאק מה אני עושה עכשיו? בחיים לא הייתי במצב כזה... מה אני אמורה להגיד לו....' חשבתי לעצמי, בחיים לא חשבתי שאני אהייה במצב הזה, אני מעריצה אותו מאז ומתמיד, 'אני לא יכולה להגיד לו סתם שמחתי על משו אז חיבקתי אותו'

"היי.." אמרתי בשקט ובבישנות, הוא הסתקל עלי במבט מלא משמעות ואמר כאילו אין לו בריירה,

"היי" הצצתי לחדרון וסימנתי ליו שאני הולכת לכמה דקות וזה הינהן לי, סגרתי את הדלת והתיישבתי עם הגב לדלת, ממש קרוב לקירו,

"מה קרה?" אמרתי, למרות שידעתי מה באמת קרה לו חשבתי וקיוויתי אולי זה בכול זאת לא זה.

הוא הסתקל עלי, כאילו שאני כבר אמורה לדעת את התשובה אבל בכול זאת שתקתי,

"אני חושב שאת יודעת" אמר וקם ואני מייד אחריו,

"מה זאת אומרת יודעת?" שאלתי בקול מיתפלא,

"ראיתי אותך, חשבתי שאת מרגישה אלי ללפחות טיפה ממה שאני התחלתי להרגיש אליך אבל כנירא טעיתי" אמר בדרמתיות והתחיל ללכת בכיוון המסדרון לא מסתקל אחורה, נהייה קטן יותר ויותר.....

"נו מי זה היה ומה קרה?" שאל יו כשניכנסתי חזרה לסלון של CB (סינמה ביזאר). התיישבתי על הפופ הזריקה והצמדתי את הרגליים שלי לגופי הרזה,

"היי, מה קרה?" שאל ניגש אלי ושם את ידו על הברך שלי,

"זה היה קירו" אמרתי בשקט ובקול עצוב, הוא הסתקל עלי לא יודע מה להגיד, "הוא ראה אותנו מתחבקים וחשב שיש לי משו איתך, הוא אמר שהוא התחיל להרגיש אלי משו וחשב שאני מרגישה אליו את אותו הדבר אבל הוא חושב שהוא טעה" אמרתי כבר בקול רגיל ודמעה אחת ירדה לי,

"ומה את מרגישה עליו?" שאל כמו הפסיכולוג שההורים שלי לקחו אותי עליו 3 שנים....

"אני.... אני לא יודעת..." אמרתי בהיסוס

"ובכול זאת?" (כמו המורה שלי ששואלת מישו מה דעתך והוא לא עונה לה XD) אמר מסתקל לי בעייניים שעשו שבילים שחורים עדינים,

"אני חושבת שאני אוהבת אותו?" אמרץי עדיין בהיסוס, הוא הוציע את הפלא שלו מהכיס מראה לי שזה היה על הקלטה ושהוא הקליט את כול מה שאמרתי,

"מה אתה מפגר?" צעקתי עליו דוחפת אותו ממני וקמה,

"רק ניסיתי לעזור לך" אמר קם מהריצפה,

"עם זאת הדרך שלך לעזור לי אז לא תודה!" צעקתי עליו ויצאתי מהחדר חולפת על פני סטרייפי,שין ורומאו,

"מה קרה לה?" שאל שין,

"למי אכפת" אמר סטרייפי וניכנס לחדר מתיישב ומסתקל על יו שהייה בהלם מוחלט,

"מה קרה לה?" שאל שין בשקט אחרי שכולם ניכנסו...

"היא... זה... אמ...." מגמגם מנסה להסביר "זה סיפור ארוך..." אמר בהחלטתיות והתיישב על אחת הספות.

הלכתי מהר לשירותים בוכה ומורחת את כול האיפור שהיה לי בעיינים, חולפת אל פני כמה אנשים שעובדים וסוחבים ציוד לכול מיני מקומות, חולפת על פני איליי שצעק לי שבעוד 10 דקות מתחילים לעבוד וחולפת על פני קירו שהסתקל עלי כאילו אני סתם עוד אחת שעוברת מולו והוא לא יראה אותי יותר, הוא לא שם ♥ שבכיתי, הוא עמד רחוק, אבל בכול זאת אני חושבת שהוא ראה שמשו לא בסדר...

"היי הכול בסדר?" שאלה אותי אחת העובדות שהייתה בשירותים, אני היתעלמתי ממנה לגמרי, ניכנסתי לתא אחד ונינעלתי שם, ישבתי שמה ופשוט בכיתי, אני לא בידיוק יודעת על מה בכיתי אזה בכיתי,

'חשבתי שאת מרגישה אלי ללפחות טיפה ממה שאני התחלתי להרגיש אליך' המשפט הזה הדהד בראשי כאילו אין מחר, הוא חירפן אותי, מה זה אומר? שהוא אוהב אותי? ושהוא חשב שאני אוהבת אותו או מה??, אני שונאת כול מה שקשור לאהבה...

"קאסידי?" שמעתי קול מוכר, החלטתי לא לענות אבל פתחתי את המנעול כידי ש'במקרה' הוא יגלה איפו אני. פתאום הדלת נפתחה והינה הוא עמד שם מסתקל עלי בודק אותי ואני ממשיכה להזיל דמעות.....

מי עמד בפתח הדלת??

מי רוצה לדעת???????

תגובות????????????