לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Falling Slowly.


I Love The SHINee World

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

הממ :)


איך סבלתי היום, באמת!,

אז אני קמה בבוקר מתקלחת, ויוצאת עם אבא למרפאה, ניכנסת, אומרים לי שהרופאה תגיע ב-14:00 אבל תתחיל לקבל ב-14:15, והייתי שם ב-13:30, אז אני ואבא אמרנו, טוב, נלך לאשדוד אני צריכה לקבל שם חיסון, שפיספסתי במהלך השנה, אוקיי חצי שעה, אנחנו באשדוד, מגיעים למקום, אין חנייה, מסתובבים, מסתובבים, מוצאים חנייה, אבל לא חניית נכים, לוקחים סיכון,

יוצאים מהאוטו, מתחילים לחפש את המרפאה, חום איימים, ואני דוחפת את אבא, מגיעים למקום שנראה דומה למה שהסבירו לנו, עולים במעלית, נכנסים למסדרון, מגיעים למשרד עו"ד, שואלים אם יש פה באזור מרפאה, עונים לנו שלא, ושזאת פעם שנייה כבר ששאלו אותם, אבל הם לא יודעים ומאחלים לנו בהצלחה, חוזרים לכיוון המעלית, עוד משרד ויוצאת ממנו אשה,

"סליחה, את יודעת אם יש פה מרפאה באזור?"

"לא, לא שאני יודעת, לאן אמרו לכם להגיע?"

"לבנאים מספר כלשהו"

"איך זה יכול להיות אנחנו פה ברוקחים מספר כלשהו אחר"

"מה???"

"אני לא יודעת.." נכנסת למשרד ושואלת בתוך המשרד אם כן זה באמת הבנאים ולא הרוקחים

אני ואבא מסתכלים אחד על השני בתסכול

"אממ אולי זה ליד הפורום?, כן, לכו לפורום"

"איפה הפורום?"

"פה ליד בביניין"

"תודה"

נכנסים למעלית (שפתחנו וסגרנו 10 פעמים בערך בלי לדעת שהשיחה תיהיה ארוכה ככ)

מדברים על כמה שחם, ולא כיף ובא הבייתה, + אני במחזור.

יוצאים מהמעלית, מתחילים לחפש פורום, מתחילים ללכת, (על הכביש, למדרכה יש מדרגה=חם, יותר קשה להעלות את אבא) ממשיכים לחפש, רואים חיילת, שואלים אם היא מהאזור, היא עונה לא, ממשיכים ללכת, רואים זוג,

"סליחה אתם מהאזור?"

"כן, מה אתה צריך?"

"אתם יודעים אם יש פה מרפאה אולי?"

"לאן אמרו לך ללכת?"

"מול נאפיס"

"אהה כן, זה בטח ליד הפורום, אתם יודעים איפה הפורום?"

"לא ככ..,"

" נכון הביניין הזה?, אז אחריו יש את הפורום"

"תודה"

מסתובבים, ממשיכים ללכת, מקטרים כמו מטורפים, חם ויש מכוניות שנוסעות כמו משוגעות, ואז נכנסים לבניין של הפורום,

ושואלים שני אנשים איפה יש מעליות, הם עונים שפה בשמאל, הולכים קדימה ושמאלה, אין מעליות, ואז מגיע שומר

"מה אתם צריכים?"

"יש פה באזור מרפאה?"

"של החיסונים?, כן כן קומה 1" למרות שלנו אמרו שזה קומה 2

"איפה המעליות?"

"לך אחורה ושמאלה"

"תודה"

הולכים אחורה ושמאלה, ממשיכים ללכת, רואים עוד חדר ענק, ופונים שוב שמאלה, ואז יש מעליות,

ניכנסים למעלית, מסתכלים אחד על השנייה ברחמים, מגיעים לקומה הראשונה, שקט, חם, ואין שום סימן של מרפאה,

עולים לקומה 2, הדלת ניפתחת,  משרדים למקומות עבודה, ניכנסים שוב למעלית, ניסיון נוסף בקומה 1,

הדלת ניפתחת, מתחילים ללכת מסתובבים, מתחילים לראות רופאים או מה שזה לא יהיה, ניכנסים למרפאה, אבל אני חייבת לשירותים, רצה לשירותים, חוזרת, ומישהו כבר ניכנס לפניי, חום איימים, ואז קוראים לנו, ממלאים טפסים, מסבירים דברים, ונותנים לי חיסון, לא כאב, אז נחמד, אבל צריך להישאר שם (כבר אמרתי שחם?) במשך רבע שעה, אוקיי מחכים, חם, מישהו מדבר לידינו בטלפון, על סמים שתפסו אצלו, אישה מעשנת סיגריה וכל העשן עלינו, שוב, חם, אני מנסה להראות לאבא את קליפ החדש של SJ אבל אין אינטרנט, מסתכלים אחד על השנייה ברחמים, ובורחים משם אחרי עשר דקות,

יורדים במעלית, לכניסה, הולכים לדלת, אבל יש מדרגות, צריך לצאת מיציאה אחרת, עוברים מסדרון, ויוצאים מהביניין,

ואז מתחילים ללכת לאוטו, שוב, על הכביש ולא על המדרכה, אז יש מכוניות מסביבנו, מגיעים לאיפה שחנינו, וחנו לידינו, יופי, באמת נחמד,

היום הזה לא יכול להיות יותר גרוע, אבא לא יכול להכנס לאוטו, כשזה קורה אמא מזיזה את האוטו אחורה ואז הוא ניכנס, אבל אני לא אמא, ואני לא יודעת לנהוג, או להזיז אוטו של נכה (ככ מסובך) אחורה, מגיע איש, אבא מבקש ממנו לעזור לו עם האוטו,

והוא אמר מה?, זה בסדר, זה האוטו שלי הנה אני זז, האיש הולך, עולים לאוטו, חם, למזגן לוקח זמן לעבוד, יוצאים מאשדוד חזרה למרפאה הקודמת, כבר 15:20, בעשרה לארבע אנחנו במרפאה, אני יוצאת ואבא מחכה לי, אני יושבת בתוך המרפאה ומחכה לרופאה, שומעת אייפוד, כבר לא חם, יש מזגן, עשר דקות, עשרים דקות, בודקת אם אבא עדיין שם, כן, בודקת מה עם הרופאה, היא מכניסה אותי, מדברות מברות אני בורחת לאוטו של אבא, הוא קצת מבואס מזה שהוא היה צריך לחכות לי, המזגן לא רוצה לעבוד שהאוטו לא נוסע, ואני מתנצלת מעומק הלב.


אני ואבא מאוד התקרבנו בזמן האחרון, בחופש, יותר נכון,

הוא מסיע אותי לשיעורי גיטרה, אז יש לנו רבע שעה של נסיעה + תמיד קונים משהו וכשקונים ביום שישי איפה שכולם קונים אף פעם לא ניגמר טוב,

אני היחידה שראתה איתו מונדיאל, זה ממש כיף לראות אותם עושים גולים, זה קצת משעמם כשהם כל הזמן מפספסים, אני יודעת שאני לא יותר טובה מהם, אבל הרבה אנשים אחרים כן, הוא הסביר לי, והתלהבנו ביחד מהגולים, ומהמשחק הענק של אורוגוואי וגאנה, כשהאיש עצר את הגול עם היד, ואז הייתה בעיטה קרובה ממש (עונשין?\פנדל?\חופשית?) ופגעו בקורה (עקום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

אנחנו גם נוסעים הרבה לארומה, היום הייתה הפעם השלישית בערך, אני נהנית מזה, יום כיף עם אבא כל יום :)


אז בגלל החיסון ממש כואבת לי היד, ואני חושבת שאני אפסיק לכתוב,

לילה טוב לכולם :)

נכתב על ידי , 8/7/2010 23:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




5,730
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנממצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נממצ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)