לפני חודשיים ל' עברה לארצות הברית.

חודשיים.

האמת? זה מרגיש כאילו בקושי עברו שבועיים. אני מסתכלת על כל מה שהיה בחודשיים האלה - סבא, השיחה עם מר ג', הסתגלות למציאות חדשה, מסע של רוב השכבה לפולין (לא הייתי) = שבוע חופש בשבילי... ויציבות. ואני חושבת שאני מבינה איך פתאום הזמן עבר.

לזמן יש תכונה מעניינת- הוא סובייקטיבי. זאת אומרת, הזמן עצמו הוא לא סובייקטיבי, הוא עובר בקצב קבוע, אבל תחושת זמן היא משהו סובייקטיבי. בצורה מעניינת, היא משהו שנשלט על ידי הרגשות שלנו אבל לא ניתן לשליטה על ידינו - כשמשעמם לנו בדרך כלל הזמן עובר לאט, וכשאנחנו נהנים הזמן עובר נורא מהר.

וזמן... כשאנחנו רוצים שהוא יעבור מהר הוא עובר לאט וכשאנחנו רוצים שמשהו לא יגיע הוא מגיע מהר, ו... זה מעניין.

זה משהו שצריך לחשוב עליו. איך הוא קורה, למה הוא קורה.