אז למי שלא יודע, היום הוא יום המעשים הטובים. מה שאומר שאנשים בארץ עושים דברים טובים, מתנדבים וכדומה.

כמו בשנה שעברה, גם השנה יצאנו לצבוע. נכון, מד"א לא כל כך קשורים לצביעה, אבל זה כיף. בשנה שעברה צבענו ארבעה גנים בלוד, וזה היה מ-מ-ש כיף. ברצינות.

בקיצור, השנה לא צבענו גנים, אלא צבענו את התחנה שלנו. ותאמינו לי, היא ממש מהממת. ממש. נכון שכל הידיים שלי עדיין מלאות צבע אדום, אבל היה כיף והתחנה שלנו מהממת. אם אני אמצא תמונות אני אעלה לכאן. לי עצמי לא יצא לצלם, כי, כאמור, הידיים שלי היו צבועות לגמרי באדום, ועזבתי לפני שגמרנו, אבל היה יפה.

יום המעשים הטובים הוא באמת יום מיוחד, ואני באמת חושבת שהוא ראוי, אבל לא על זה אני רוצה לדבר בפוסט הזה. אני צריכה לכתוב על זה פוסט יום אחד, זה רק הוגן, אבל לא היום.

איכשהו יצא היום שפגשתי ארבעה מתוך חמשת המלאכים שלי. בגלל זה זה יום המלאכים הטובים, לא מכל סיבה אחרת.

1.

פגשתי את מר ג' פעמיים היום. פעם אחת בשמונה וחצי, כשעליתי לכיתה. הוא דיבר בטלפון והיה בדרך לחדר המורים, ואני בדיוק הגעתי אליו, אז נגעתי בכתף שלו וגרמתי לו להסתובב אליי. הוא השיב לי חיוך. זה כבר האיר לי את הבוקר.

כמובן, הוא השגיח עלינו בחלק השני של המבחן בהיסטוריה, והיה לנו שיעור איתו (כמו תמיד, היה מעניין). אחרי אזרחות היה מתמטיקה, אז עד שהמורה שלי הגיע חיכיתי במסדרון. כשמר ג' עבר לידי ירדתי איתו במדרגות וסיפרתי לו שאני יודעת שאמא שלי דיברה איתו בתחילת השנה (כשהיא ראתה שאני מעריכה אותו ושלו אכפת ממני) על המצב החברתי שלי, ושאני לא יודעת מה קרה עם זה, אבל השינוי שהוא עשה בי הספיק. הוא שאל למה אני מתכוונת, אז סיפרתי לו שאני מדברת עם אנשים אחרים, עוזרת לאנשים במתמטיקה... הוא אמר שזאת הכל עבודה שלי, ושהוא שמח לשמוע. זה גרם לי לחייך.

♥♥♥

2.

את מ' פגשתי כשהגעתי לתחנה אחרי שיעור מתמטיקה (יצאתי באמצע היום). לא יצא לנו לדבר הרבה, רק קצת על המשמרות שלי החודש ועל הצביעה בתחנה. כשהכינו את האוכל והמשכתי לנקות הוא שאל למה אני לא אוכלת. זה היה נחמד שהיה לו אכפת. אחר כך, כשאמא הגיעה, הדבר הראשון שהוא אמר לה זה שהבת שלה לא מוכנה לאכול. היא אמרה לו שהיא משתגעת מזה בעצמה. (-;

♥♥♥

3.

ש' הגיע לקראת הסוף. עשינו את הניקיונות בתחנה (אחרי שצבענו, היה שם נורא מלוכלך...), והוא הגיע ועזר קצת לנקות (ואז הודיע שהוא עשה מספיק XD). גם איתו לא יצא לי לדבר הרבה - שנינו היינו עסוקים - אבל הוא ניסה לשכנע אותי לאכול, ובסופו של דבר אפילו הצליח לגרום לי לקחת קצת צ'יפס שהאחראית נוער שלנו הכינה. היה טוב לראות אותו שוב. התגעגעתי.

♥♥♥

4.

אחרי שחזרתי ממד"א, כולי מלאה באדום (תודה לאל שהיה חומר שעזר לי להוריד חלק עוד בתחנה...), היה לי שיעור עם MIG. הוא היה מקסים וזכר שאני אמורה לגמור ללמוד בערך 20 דק' לפני השיעור שלנו, אז בעודו נוסע הוא שאל אם אני עדיין בביצפר ואם אני צריכה טרמפ. אני אוהבת אותו 3> (אחרי שהוא הלך גיליתי שהוא חיפש אותי פעמיים אחרי שהוא שלח לי הודעה בוואטסאפ. במקרה הייתי עם חברה בטלפון אז לא ראיתי.)

בקיצור, הוא הגיע, דיברנו קצת על הקורס שהוא מתחיל עכשיו, על מתמטיקה, על פסיכולוגיה, על ביצפר ומד"א והחיים (*MIG רואה את הצבע האדום על הידיים שלי* "האדום על הידיים שלך מטריד" *אני מחייכת* "צבענו את הקירות ואת הסורגים על החלונות..." "ניחשתי שלא רצחת מישהו" "לא, זה לא כיף בתחנת מד"א, מיד מטפלים בו שם" "אם כבר אז שלא יפריעו" *צוחקים*) והיה ממש כיף. עשינו גם קצת אינדוקציות על הדרך (המורה שלי למתמטיקה אמר שלא צריך את זה לבגרות, אבל אני נהנית), ובאמת שהיה שווה.

לפני שהוא יצא דיברנו קצת (*הולכת להביא לו את הכסף שמגיע לו, בזמן שהוא ואמא מדברים. חוזרת ומגלה שהם באמצע משהו* "אני מרגישה שפספסתי משהו" MIG: "באמת פספסת משהו. זה מה שקורה כשאת מדברת בטלפון" (ילד מהכיתה התקשר אליי) *צועקת אחריו* "זאת לא אשמתי, זה אשמת מר ג'!" *צועק בחזרה* "טוב שיש את מי להאשים!" XD). אחרי שהוא יצא נזכרתי שרציתי להגיד לו שאני בהלם מזה שאני עוזרת לאנשים במתמטיקה, כי לא חשבתי שזה יקרה שוב אחרי שנה שעברה, ושזה לא היה קורה בלעדיו, אז תפסתי אותו רגע לפני שהמעלית הגיעה ואמרתי לו. והוא שמח לשמוע את זה. והוא הציע לי שוב ללמד מתמטיקה אנשים שצריכים את זה, אז... אני חושבת על זה בחיוב.

יום המלאכים הטובים שלי. הנה יום טוב במיוחד. ♥♥♥♥

אן.