שם הפיקצר: Here Without You.

שם הכותבת: אן.

פאנדום: SGA.

דירוג: PG13.

שיפ: ג'וןאליזבת.

ויתור זכויות: ל-MGM ויוצרי סטארגייט על הדמויות, הרקע וכו', ול- 3Doors Down על השיר.

תקופה: מיד אחרי "Lifeline" הארור.

הערות: אני שונאת אותם. אני שונאת אותם. אני שונאת אותם.

ובכל זאת, איך אני יכולה לשנוא אותם כשהם נתנו לי את הדבר האהוב עליי עלי אדמות?

http://www.youtube.com/watch?v=FJNZoBxi4Ig

Here Without you / 3 Doors Down.

A hundred days have made me older

Since the last time that I saw your pretty face

"אנחנו לא עוזבים בלעדייך".

"אם לא תעזבו עכשיו, אף אחד מאיתנו לא יצא מכאן, אז לכו! זאת פקודה!"

"קדימה".

"אליזבת!"

"לכו!"

A thousand lies have made me colder

And I don't think I can look at this the same

הוא הביט סביבו לרגע. הוא נד בראשו קלות, נראה שפוי לפתע, ואז תפס לפתע את התיק וזרק אותו לאוקיינוס הענקי שסביבם. לא נורא. הם יוכלו לדוג אותו משם עם איזה מדלגת מחר. כמה עמוק מקלות גולף יכולים כבר לשקוע?

הוא הביט סביבו והתיישב לפתע, נשען על הקיר. הם ישבו כאן בדיוק לפני שבועיים, מביטים בעיר ודנים בתוכניות שלהם לעתיד. שלהם... של העיר. אולי עכשיו המפקד, או המפקדת, למעשה, החדשים יחליטו להחזיר את העיר לכדור הארץ. אולי. זה כבר לא שינה כלום.

But all the miles that separate

Disappear now when I'm dreaming of your face

הוא עצם את עיניו, מניח לעצמו להיזכר בשעות האחרונות שלהם לפני שהאפולו הגיעה. תוכנית מטופשת כל כך. למה הם היו חייבים לעשות את הדבר הטיפשי הזה?

לא, זה לא היה זה. זאת היתה התוכנית המטופשת של רודני, הרעיון האידיוטי הזה של להפעיל את הנאניטים בגופה בשביל שיטפלו בפציעות שלה. מטופש כל כך.

I'm here without you baby

But you're still on my lonely mind

I think about you baby

And I dream about you all the time

"מה את עושה?" הוא שאל, מתיישב לצידה בחיוך.

"רק עוברת על כמה תוכניות," היא השיבה, מחייכת גם היא.

"מה קרה למשרד שלך?" הוא שאל, עדיין מחייך. אין ספק שהנוף פה היה יפה הרבה יותר מאשר מהמשרד שלה.

"חבורה של רפאים תפסה אותו," הוא צחק והיא צחקה גם היא. "פשוט..."

"יפה כאן?" הוא השלים.

היא הנהנה. "מרגיע," היא אמרה בחיוך קל ופנתה אליו. "אם כבר אתה כאן-"

"נעשה את הדבר השנוא על כל אדם שפוי," הוא נד בראשו קלות בהבעת ייאוש מזויפת והיא צחקה. "אוקיי, אז מה עומד על הפרק היום? אני מתכוון, מלבד להציל את הגלקסיה?"

"הרבה, למען האמת," היא השיבה והחלה להראות לו כמה מהתוכניות המטורפות למדי של רודני וצוותו.

I'm here without you baby

But you're still with me in my dreams

And tonight it's only you and me, yeah

הוא הביט קדימה, אל האופק, ואז לעבר הים, האוקיינוס שהיא אהבה כל כך. הוא חש דמעה אחת זולגת במורד פניו, והוא ידע שזה הולך להיות קשה. קשה מאוד.

הוא פנה חזרה והתיישב שוב ליד הקיר, משעין את ראשו עליו ועוצם את עיניו. הלוואי שהם לעולם לא היו עושים את זה.

The miles just keep rollin'

As the people leave their way to say hello

הוא קיווה שהיא עדיין חיה. הוא קיווה שהם לא עשו טעות בזה שהשאירו אותה שם, גם אם היא הורתה להם לעשות זאת. לא, שלושתם ידעו שזאת היתה טעות. רונון, אליזבת והוא. שלושתם.

הוא חשב לרגע על אותו הרגע, שחזר אליו שוב ושוב מאז אותו היום. הוא ידע שזה יעבור בשלב מסוים, ואז יישאר רק הכאב העמום של האובדן. וזה לא ייעלם, לא עד שהוא יימצא אותה שוב. הוא לא האמין שהיא מתה. הוא ידע, איך שהוא, שהיא לא.

I've heard this life is overrated

But I hope that it gets better as we go.

הוא לא יכול היה שלא לשמוח בשבילה, גם אם רק במעט. אחרי הכל, היא עברה את זה בצורה טובה יותר ממנו, סביר להניח. ובהחלט היה סביר להניח שהמשכפלים בחרו להוציא את הנאניטים מגופה לפני הכל, ולפחות היא לא סבלה כמעט בכלל.

הוא קיווה לרגע שגם הוא היה כך כעת.

I'm here without you baby

But you're still on my lonely mind

אבל הוא לא רצה לחשוב על זה. לא כרגע. לא על זה, ולא קרוב כל כך למה שקרה. אולי עוד מעט, עוד שבוע או שבועיים, אחרי שימצאו מפקד חדש לבסיס והכל יחזור למסלול. אם כי בשבילו זה לעולם לא יחזור לאותו המסלול.

לא, לא כל עוד זאת לא אליזבת שמפקדת על הבסיס. לא כל עוד זאת לא תהיה אליזבת שתשב איתם בתדרוכים, או מדי פעם בארוחות, או שסתם תעמוד איתו על המרפסת החיצונית של חדר הבקרה והם ישוחחו על אירועי היום.

I think about you baby

And I dream about you all the time

"הג'ניי יצרו איתנו קשר שוב," היא אמרה, לוקחת בחיוך של תודה את ספל השוקו החם שהביא לה. הוא הביא שניים, יודע שהיא תהיה שם. והיה חורף עכשיו בכוכב שבו אטלנטיס היתה, כך שזה פשוט התאים.

"אה, באמת? ומה ליידון רצה?" הוא שאל, אם כי זה לא לגמרי עניין אותו.

"הדברים הרגילים," היא משכה בכתפיה קלות. "אתה חוזר לכדור הארץ?" הוא שאלה לאחר רגע. הוא התנער ממחשבותיו וניסה להבין אם הוא פספס במקרה משהו שהיא אמרה. היא חייכה קלות. "חג המולד," היא הסבירה.

"אה, נכון," הוא מלמל וחשב לרגע. "אני לא יודע. תודות לגשר הבין גלקטי יהיה קל לחזור לכאן, אבל אני לא חושב שיש מישהו שמחכה לי בבית או משהו כזה," הוא אמר.
היא הביטה בו לרגע ואז נדה בראשה קלות. "קרסון ורודני הודיעו שהם חוזרים. קרסון רצה לבקר את אמא שלו ולדאוג לצבים שלו או משהו כזה," שניהם חייכו כשנזכרו ברגע שבו עמדו בתחנת האמצע, ממתינים שרודני יגמור לכתוב את התוכנה החדשה, וקרסון נזכר לפתע שהצבים שלו ימותו, "ורודני רצה לעשות איזה ניסוי עם קולונל קרטר," היא הוסיפה.

"ואת?" הוא שאל בשקט, פונה להביט בה.

"אני..." היא היססה לרגע, לא בטוחה מה לענות. "אני חושבת שאני אשאר כאן. יש לנו הרבה עבודה לעשות".

הוא נד בראשו, לא מאמין שהיא הולכת להרוס לעצמה את חג המולד רק בגלל זה. "את מתכוונת שאת הולכת," הוא תיקן אותה והיא צחקה.

"אולי," היא אמרה לבסוף. הם עמדו בשקט, חושבים ומביטים באוקיינוס היפיפה.

I'm here without you baby

But you're still with me in my dreams

And tonight girl it's only you and me.

הוא חייך לרגע משנזכר ביום ההוא, חיוך עצוב למדי. היא יצאה לבסוף, והוא הצטרף אליה. הוא טען שהוא מגיע בשביל לוודא שהיא לא תישאר בפיקוד הסטארגייט ותעבוד או משהו, אבל למעשה שניהם ידעו שהוא רצה לבוא.

שקט השתרר לרגע, הן בחוץ והן בתוך נפשו. ואז הוא שמע אותן, פסיעות שקטות שהוא זיהה מיד. הן היו עדינות למדי, או לפחות יותר עדינות ושקטות משלו או של רודני, או למעשה כל אדם אחר באטלנטיסס. כל אדם מלבד אחת, שטכנית כבר לא היתה באטלנטיס.

I'm here without you baby

But you're still on my lonely mind

"ג'ון," היא אמרה בשקט, מתיישבת לידו.

הוא לא פנה להביט בה. הוא לא העז לחשוב על כך אפילו. הוא פחד לגלות שהוא מדמיין, הוזה. ואולי הוא קיווה שכן. אולי הוא קיווה בתוך לבו, שיוכל להישאר שם לנצח... איתה.

"אני הוזה," הוא אמר בשקט, בקול צרוד.

I think about you baby

And I dream about you all the time

"אולי," היא אמרה באותו קול שקט. הוא סירב להאמין בכך, ובכל זאת כבר לא ידע במה להאמין. מחשבה מרוחקת צצה פתאום בראשו, שהוא צריך להוציא את מקלות הגולף שלו מהאוקיינוס.

"אני הוזה?" הוא שאל הפעם, מעוניין בתשובה ברורה ומביט בה מזווית עינו.

היא נדה בראשה לבסוף והוא פנה להביט בה. היא נראתה קצת שונה מהאליזבת שהכיר, מהאליזבת שהותיר מאחור. הוא לא ידע מה השוני, לא הצליח לשים עליו את האצבע, אבל היא נדה בראשה שוב.

"אל," היא אמרה בשקט.

I'm here without you baby

But you're still with me in my dreams

And tonight girl it's only you and me, yeah oh yeah oh.

הוא הנהן קצרות ונשם עמוקות, מנסה להרגיע את עצמו. הוא ידע שזה כלל לא היה הגיוני, הוא ידע שלא היה שום סיכוי שבעולם שהיא באמת היתה שם. ובכל זאת, הוא ידע - וכך גם תת המודע שלו - שהיא לעולם לא היתה משקרת לו, לא בנושא הזה.

הוא קם והלך לעבר קצה המרפסת, להביט באוקיינוס. היא הצטרפה אליו מיד והניחה את ידה בעדינות על ידו, שאחזה במעקה בחוזקה. הוא פנה להביט בה רק לאחר רגע ארוך, ובמבט הקצר הזה שהם החליפו היה יותר מבשיחות שלמות. וזה כאב כל כך, לדעת שזה לא יקרה שוב. לעולם לא.

ואז הוא הבחין באור הלבן-כסוף הבוהק שהכיר טוב כל כך. זה היה רק אד או שניים, אבל הוא היה שם, ולפתע הוא הבין הכל. הכאב שראה בעינייה, שהיה, למעשה, השתקפות של הכאב שלו, הראה לו שגם היא יודעת מה זה אומר לגביהם.

"רק הלילה," היא לחשה, מביטה בו.

הוא נד בראשו קלות, מאושר שיש לו לפחות את הלילה הזה, ועם זאת בקושי מסוגל לעצור את אותן דמעות שלא רצו להופיע קודם לכן. הוא אחד בידה בחוזקה, והיא לחצה את שלו בעידוד. לפחות... לפחות היה לו את הלילה, לפני שהיא תיעלם והכל ישתנה. לפחות הלילה.

הצלחתי. סוף סוף גמרתי לכתוב אותו.

לא יצא קשור מדי לשיר, אבל מילא. אולי אני אמחק את הקטעים של השיר?

ממ, יצא ארוך ממה שחשבתי שיצא.

ת"ב.