אני שואלת את עצמי שאלות. בדרך כלל הייתי חושבת שזה מוזר, אבל היום אני במצב רוח כזה.

למעשה, כמעט ציפיתי שהם ירצו היום על בגדים, ולא רק על האח הגדול. שימצאו דברים משעממים יותר לעשות. באמת חשבתי שאנחנו כבר בתחתית.

זה, וטלנובלות.

אני פשוט לא רואה מה אנשים מוצאים בזה. אין בהם שום עומק?

מסלול החיים משתנה, מסתבר. אם זה היה אותו הדבר זה היה משעמם. אבל לפעמים רק צריך את הקו הישר הזה של המוניטור, שאומר שאנחנו במנוחה. לפעמים זה דווקא די נחמד.

אני חושבת על זה עכשיו, ושואלת את עצמי אם יש אל. מבחינתי האמונה תמיד היתה חלק ממני, ולא משנה מה קרה. אם כמה שאני אוהבת מדע, לעולם לא תצליחו לשכנע אותו שנוצרנו בעקבות פיצוץ של הגלקסיה והיווצרות של כמה כוכבים (וכן, אני יודעת שזה לא ממש מה שקרה. זה פשוט... פשוט). אבל פתאום אני רואה דברים, דברים נשמעים לי הגיוניים. האם זאת סתם עוד תקופה בחיים?

שנה חדשה מגיעה. לועזית, כמובן. נראה אם יהיה משהו שיחזור לעצמו, ולא ימשיך להשתגע כמו הקו המוזר הזה של המוניטור.

אני באמת צריכה למחוק או לפרסם את הפוסטים ההם מלפני חודשיים. זה טיפשי שהם עדיין טיוטות.

יש לי יותר מדי מה לעשות לאחרונה. אולי אני צריכה לגמור הכל ובשבת לישון. פשוט לישון. אבל בשביל לעשות את זה אני צריכה חמישים שעות ביממה.

חה.

סתם מצב רוח פילוסופי שכזה.

אן.