"לאורך הים אין גלים, יש עולם

שנשבר לרסיסים על המזח.

לאורך הים אין גלים, יש עולם,

שנשבר לרסיסים על המזח".

אכן.

לא כתבתי כבר הרבה זמן. מסתבר, שהשבוע הזה היה עמוס הרבה יותר משציפיתי.

באמת.

הוא היה קליל כזה, אבל בסופו של דבר, לא נשאר לי זמן לעצמי.

אני צריכה לכתוב את כל הסליחות.

אני צריכה לחשוב על מקרים.

אני צריכה לסלוח.

אני לא רוצה להיות לבד.

כואב להיות לבד. עצוב. מפחיד.

אני מפחדת, סולחת, מצטערת.

מחר אני אכתוב את מה שבאמת תכננתי לכתוב בפוסט הזה.

אני פשוט כבר עייפה. אבל עוד יש לי הרבה עבודה.

אן.