~ חזרה לאבא ~

אני מרגישה כמו פרח, שבמקום להשקות אותו במים- השקו אותו בחומץ. 

כמו מכונית, שבמקום לשפוך דלק למיכל- שפכו לשם יין.

ככה זה כשמנצלים את כוחות הנפש שלך לדברים שלא מועילים לך.

זה לא מתחבר לי בד בבד עם היכולות שלי, עם השאיפות שלי, עם הרצונות שלי. 

ואני נובלת. 

זה מפחיד. 

זה מנוון לי את כל הכוחות.

הפיזיים, הנפשיים. 

כמה זמן לא חיברתי שיר ?! כ"כ הרבה זמן.. אני! הבחורה שמכיתה ד' מחברת שירים, 

עכשיו, לא מסוגלת לחבר אפילו שורה אחת. 

ככה זה כשלא עושים את הדבר שהנשמה שלך מתחברת אליו.

ככה זה כשמכריחים את עצמך להיות שלם עם מה שאתה לא.

ומה עכשיו?