~ חזרה לאבא ~

בזמן האחרון העצבות השתלטה עליי, בין אם במודע ובין אם זה בתת מודע.

הרגשתי את זה, מתפשט בתוכי... היצר הרע בא לי בצורה של עצבות. 

אז נכון, לא עברתי דברים פשוטים, נכון, היה לי קשה, נכון, היה לי כואב, אפילו כואב מאוד.

אבל העצבות הזאת ... 

רק אתמול הבנתי ממה זה נובע, 

הכל נובע מהגאווה ! 

כן, כן, גאווה, אני גאוותנית כמו הרבה מאוד מבני האדם [לבושתי ולכלימתי כמובן],

אני חושבת שאני יודעת יותר טוב מהקב"ה מה טוב בשבילי ולכן מה שהוא מביא לי נראה לי לא מספיק טוב - ואז מגיעה העצבות. 

הבנתם ? 

המציאות שהקב"ה נתן לי לחיות בה לא מוצאת חן בעיניי ->

בתת מודע שלי אני מרגישה שיכול להיות לי טוב יותר אם היה משהו אחר במקום זה ->

ואז אני נכנסת לעצבות, שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם. 

"גאווה, היא שורש כל המידות הרעות"

חכמי ישראל הם גאונים בכל הקשור לנפש האדם ואף אחד לא יכול להתווכח איתם. 

הם הבינו מה קרה לי עוד לפני שזה בכלל קרה.