~ חזרה לאבא ~

שנים שלא הייתי כאן.. 

בעומדי בתחנה המרכזית בעיר מגוריי ראיתי חבורה של חיילים, צבא הגנה לישראל, קופצים אחד על השני, מתנפלים בחוסר נימוס, דוחפים אחרים ונדחפים לאוטובוס.. באמת שהזדעזעתי. 

חבר'ה, אתם מייצגים את המדינה שלנו.. קצת כבוד, המדים שעליכם הם לא סתם ליופי. 

זה הפריע לי מאוד.

אני עושה שירות לאומי בבית ספר יסודי, המורה נכנסת לכיתה א' ומתחילה לצעוק על התלמידים המתוקים שישבו. 

אח"כ היא צועקת עליהם בלי קשר במשך השיעור. אולי הייתה לזה סיבה, אבל לא מספיק מוצדקת. 

"חינוך עושים באהבה או שלא עושים בכלל". 

עכשיו אני מבינה למה לא אהבתי את המורים שלי ביסודי (או את רובם לפחות), הם לא מבינים שילדים לא מבינים בצעקות, הם מבינים רק בשפע של חיוכים ואהבה. 

זהו.. תקציר קטן, 

עוד אחזור בע"ה. 

חג שמח, מועדים לשמחה, שה' ישמח אתכם :)