כי לפעמים אני צריכה את התקופות הרעות כדי שיחזקו ויעזרו להתגבר,
מה שלא הורג - מכשל.
הכל זה לטובה, גם אם זה נראה עכשיו אחרת...(מאוד אחרת) אני רוצה להאמין שזה יהיה באמת אחרת מחר או מחרותיים או אולי בעוד שבוע או חודש או וואטבר העיקר שזה יגמר כבר.
מבחנים בחנים וכבר רואים באופק אספת הורים..אז הזמן עבר מהר יחסית.
וכבר עכשיו אין לי כח. אין לי כח לכלום..העברתי את היום בין הסדין למחשב בלי הרבה הגיון.
מחר חוזרים..(לא שאני שמחה מיזה)
אבל מחכה שיגיע כבר שישי..=\ צריך לשחרר לנוח להשאיר תנשמה איפו שהוא על הספסל ולמחורת לקום לסבול קצת מכאב ראש ולקבל אנרגיה חדשה לשבוע המתקרב.
(א.נ.ל.מ.נ.)
אבל לא יודעת אני לא קוראת לזה תקופה מחורבנת..אולי יש דברים שאני לא מאושרת מיהם ולא חסר באמת..אבל אין לי כוח להתעסק בהם..גם ככה חוסר חיים מוחלט.
אז זה אותו האתמול ואותו המחר ואותם המילים שנכתבות בלי הרבה מחשבה..ואותו האחד שלא יוצא מהראש..(חמור, מצא לאצמו מקום להשאר בו)
ואותו השיר שמתנגן שעות בפלייליסט שכל כך מזכיר לי אותו.
ואוויר של באסה כזה..
אבל זה בסך הכל יום כזה והוא יעבור..(נו כן ברור)
אגב אני בעד לסרי בן אדם מדהים(זה לא היה קשור..)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
