AnA

בס"ד

לא הייתי פה הרבה זמן .

לא רציתי ליהיות פה..

אבל חזרתי.

נסתי להתרחק מזה באמת שניסתי אבל אז עליתי ל67 ועכשיו אני ב 64 וחצי .

זה בחיים לא יגמר ובחיים לא יעזוב אותי..

מצחיק שלפני יומיים דיברתי על חלק מהקטע הזה עם מישהי ,

והיא ממש לא ידעה אם לבכות על מה שאני עושה לעצמי או לצחוק ולחשוב שאני עובדת עליה .

הקטע זה שהנושא של מה שעשיתי ,מה שאני עושה ואיך שאני נראת רגיל?

בדבורים אני תמיד אתחיל לבכות.

כואב לי על זה שאני לא רזה

כואב לי על זה שאני עושה כל מה שאני עושה

כואב לי על זה שאנשים אוהבים אותי

כואב לי על זה שהביטחוםן של בריצפה בגלל זה

כואב לי על הכל.

פשוט כואב ,עמוק עמוק בלב ..

החור כל כך עמוק שיקח זמן לסתום אותו אם בכלל הוא אי פעם יסתם .