הפעם אני אספר לכם סיפור מעשיות.
היו היה מאפיונר, שידע להפחיד ולסחוט את ראש העיר ולהוציא ממנו
כספים בצורות שונות. וכך היה שנים: אזרחים עבדו ועבדו כדי לפרנס את עצמם ואת
משפחתם, והכסף הודלף למאפיונר וחבורתו.
בהתחלה זה לא היה מהותי, אבל קבוצת אוכלי החינם גדלה וגדלה והכפילה את גודלה,
והדרישות של המאפיונר הלכו וגדלו, האיומים והלחצים שהפעיל על ראש העיר ועל
האזרחים גברו וראש העיר נכנע בכל פעם מחדש לתכתיבים ולדרישות.
כתוצאה ישירה, היה צריך ראש העיר להחזיר איכשהו כסף לקופה, שגם הוא לוקח
ממנה לעצמו, אז בכל שנה הטיל עוד ועוד גזירות על האזרחים שומרי החוק שעבדו
ומילאו את כל חובותיהם כאזרחי העיר, בעוד חבורת אוכלי החינם לא עושים כלום
ומקבלים על הכלום הזה הרבה מאוד כסף.
בשלב מסויים התלונן ראש העיר בפני המאפיונר שיכול להיות שאת הדרישה
האחרונה שלו לא יבצע. ליגלג המאפיונר ואמר
-"פשוט תעלה את המיסים שוב!"
- "אי אפשר, העלנו כבר יותר מדי! העלו את המיסים, לקחנו מהאמהות החד הוריות, מהנכים,
מהילדים, מהבריאות, מהחינוך, הטלנו מס על ירושה, מס על זכייה בלוטו, בסוף יהיה מרד" .
- "אף אחד לא יעשה מרד, אתם מפולגים מדי, וחוץ מזה, שאתה לא רוצה כאוס
בצד שלנו, מובן?" הבהיר לראש העיר.
- "אבל בגלל הכסף האחרון שנתתי לך נוצר חור בקופה, אני צריך למצוא דרך למלא אותה"
- "תפסיק לקחת לעצמך, אז יישאר משהו" גיחך "אתם הפוליטיקאים..."
- "נו באמת. אל תצחיק אותי. בשביל מה נראה לך לקחתי את התפקיד? טוב.
אני אחשוב על משהו. דרך נוספת לעשוק את המסכנים"
- כדי להראות לך שאני לא רק לוקח וגם תורם, אני אפילו אציע לך את הדרך:
תטיל משהו על הסטודנטים, ו. על מה עוד לא הטלת מס? - מלגות לימודים!"
- "השתגעת? יערפו לי את הראש"
- "הם גם ככה תמיד מתלוננים על משהו ושובתים, אז אף אחד לא יקח אותם
ברצינות כשהם ימחו.
"אבל אי אפשר, גם ככה הכסף שקיבלתם עכשיו היה אמור להיות מופנה גם אליהם,
איך אני יכול לגזור עליהם עוד?"
- "בקלות! (סליחה על השפה) אם כבר זיינת אותם, תזיין עד הסוף!"
- "אבל..."
- "או שתמשיך לדפוק אותם, או שתפסיק לקחת כסף לעצמך, לי זה ממש לא משנה
כל עוד אני אקבל את הכסף שלי"
- "טוב, מחר אני אעלה את הצעת החוק להטלת מס על מלגות לימודים".
וכך חיו באושר ובעיקר בעושר, אוכלי החינם והפוליטיקאים עד עצם היום הזה,
ויש פראיירים שעובדים כדי לממן אותם.
שבת שלום
-7-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
