this is me and my life!!

הצמח בערוגה הישנה ,

שבורה היא הייתה,

כמו ליבו.

צמא לחום ואהבה ,

תמיד חיכה לבואה,

לשם שתשוב להביט בעיניו,

אך היא אינה שבה מעולם.

הלך הוא ונעלם עם השנים,

אבד בתוך עצמו.

כי גם הפרח הכי יפיפה

סופו לנבול .

שנינו מרגישים שאנו לקראת הסוף,

כשההתחלה עוד לא הייתה באופק .

שנינו מחכים לרגע הנכון ,

שהשני יפול וישבור את זה.

אבל מה שבאמת 

רציתי לומר,

אני אעשה אותך מאושר .

אם רק תחזיק את ידי.

תחזיק בליבי חזק ,

אגרום לך לעצור ולחשוב

איך יראו חייך בלעדי.

אם יהיו טובים,

אתן לך ללכת,

כי החיוך שלך שווה את הכל.

ואם תרגיש בודד ,

תזכור 

שתמיד אהיה כאן לצידך 

בחושך ובקור.

אז בוא נעצור רגע לפני הסוף,

נביט בטוב ונחשוב,

האם באמת הסוף קרב?

הרי אמרת שאתה אותי אוהב,

אז בבקשה עליי אל תוותר.

אנני יודעת איך להעביר את המסר ,

אך משהו בי בפנים מתגלגל ,

מספר חוויות ,

הוא צוחק .

אושר? 

האומנם?

ואולי זהו עוד רגש שבא לשבור רגליי?

ואם נפלתי האם אקום חזרה?

האם הפחד הזה ימלא אותי מחדש?

לאו ! 

אלחם בפחדיי לא אתן לי לפול,

כי הבית שבניתי מלבנות חזקות 

יהיה לי לקורת גג.

ואם רק תנסה אותו לשבור,

תשבר אתה לבד .

כי ליבי אינו עשוי קרטון,

ליבי עשוי זהב.

אם רק תלמד אותי לאהוב 

אתן לך אותו כשי .