דברים שיש לי לומר

ווואי אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה , שאני פאקינג לא מפסיקה לאכול .

זה כל כך לא בסדר אני בטוחה שחזרתי ל60 אולי ל61 מהחודש האחרון ואני לא מביייינה מה קרה ,

פעם לא הייתה לי בעיה לצום הייתי אומרת בבוקר "היום אני צמה" ופאקינג לא אוכלת , ועכשיו ? עצלנית פשוט ככה , לא משנה שבחופש הזה לא התקרבתי לחדר כושר ולא עשיתי ספורט בכלל אני גם לא מפסיקה לאכול אני לא מבינה לאן המשמעת העצמית שלי נעלמה ..

אני פשוט נגעלת מעצמי כל פעם מחדש מגעיל אותי להכנס לכנרת עם המשפחה שלי ובריכה בכלל , להתקלח זה מגעיל אותי

ובנוסף לכל זה ? אני לא מפסיקה לאכול .

זה פשוט לא טווווב יום שני של הלימודים הולכים לבריכה אני אמורה לצום פה הכי הרבה שאפשר ואני לא עושה את זה ..

צריכה עצות הכי מהר שאפשר איך לתפוס תצמי בידיים ולא לתת לעצמי להיות שמנה

פאקינג שמנה ואני מרגישה חרא עכשיו , אבל מה אני לא רוצה לצום כדי לא להרגיש את האיבוד שליטה הזה ,

זיייין אז צריך קצת לסבול למה מה קרה , אני כל כך שונאת את עצמי על זה שאני לא מצליחה ולא מבינה מה קרה לי ולכוח רצון שלי

אין אני כבר לא יכולה לומר "מחר אני אצום" כי זה לא יקרה אני חייבת לעשות עם עצמי משהו ומהר

אף פעם לא הקאתי ניסיתי כבר כמה פעמים אני פשוט לא מצליחה למרות שחשבתי על זה בזמן האחרון ..

אני לא יכולה להיגמל ולא רוצה להיגמל אני לא רוצה לאכול אני רוצה להיות רזההה

מקוווה מאוד שאני אצליח