פנינים צורחות.

עשיתי קריאה מחדש של הפוסטים המעטים שכתבתי...

ואני רואה את עצמי במקום אחר.

בזכותך.

בזכות האהבה שלנו. שממלאת אותי כל פעם מחדש.

והגעגעגועים שלי אליך כל פעם שאתה עוזב.. גם אם אני יודעת שאני אראה אותך ביום למחרת.

המוזיקה שאני שומעת השתנתה.

המוזיקה שאני מנגנת מתמלאת ברגשות אחרים.

הדפים שאני כותבת כתובים במילים אחרות.

אני אותה הבחורה שהיתה פה מאז ומתמיד.

רק שעכשיו כבר לא מדוכאת.

בוכה הרבה פחות.

משתכרת מהסיבות הנכונות.

לא מחפשת לברוח.

רק מתגעגעת אליך.

מחפשת את קולך וידיך שיעטפו אותי.

אני מאחלת לכם את מה שאני מרגישה עכשיו. תמיד.

http://www.youtube.com/watch?v=dsz-EeNZBkI&feature=related