פנינים צורחות.

טיוטות נזרקות. דפים שבורים.

17.1 - 00:40 (קצת אחרי)

אני מצטערת על רגעי הטיפשות.

על כך שאני לא מעריכה מספיק את זה שאתה פה איתי, ולא עוזב למקום אחר.

מחכה לשמוע ממך.

להגיד לך כמה אני אוהבת אותך.

אני לא אומרת איך אני מרגישה כי אני נשברת בקלות.

ואני לא מוכנה שתראה אותי ככה.

i wanna hold your hand

11:15 (קצת יותר אחרי)

עגילים לא תואמים.

ציפורניים לא מסודרות.

איפור מרוח.

דמעות לא נשלטות.

אל תראה אותי ככה.

לא את החסרונות שבי.

לא את השבירה הפנימית.

אני מתגעגעת אליך כבר עכשיו.

כבר מאותו הרגע שלא ראיתי את פנייך.

שלא הרגשתי את מגע ידך.

וכמה מחשבות עליך, עלינו.

לא נגמר.

אני רק רוצה שתתעורר ותתקשר אליי.

תאמר לי שמה שאני מרגישה כלפייך הוא הדדי.

נשיקה שלי. דעתי נטרפת.

אני דרמטית.

תאמר לי שאני נלחצת יותר מדי.

אני רק רוצה לחבק אותך. ולא לעזוב.

והכל מסביב כל כך רגיל.

רק אני במקום אחר.

שקועה בלב שלי.

שקועה בך.

מתי נתנשק??

אתה טוב בשבילי ואני לך. זאת האמת.

"איך יפה להיות בזוג להירגע ולנוח..." / אביתר בנאי

אהובי שלי.