"תתארו לכם קצת אושר,כי הוא כלכך כלכך נדיר כאן .."

אז כן ,

את יכולה לשקר לכל העולם ולעצמך ,

ולצאת בידיעות על עצמך ,שאת ככה ואת ככה,

ולהגדיר את עצמך לפי תוויות ,

שכל העולם יידע מי את ,ומה את שווה .

אבל ברגע שזה קורה?

ברגע שאת אוהבת ?

כי את אמרת ..

שאני יאהב ,אני לא יהיה תלותית ,

ואני לא יילחם עליו,כי אני שווה הרבה יותר ,ומגיע לי מישהו יותר טוב ,

כי ברגע שאני יאהב ,אני יאהב .

ואם זה ייגמר ?ייגמר ,ואני יעבור הלאה ,

אבל לא ,

כשזה קורה ..הצביטה הכואבת הזאת בלב ,

את שוכחת מכל האימרות שאמרת על עצמך ,

והתוויות שחוררת לעצמך בגוף ,רק כי רצית לשכנע את כל העולם שאת לא כזאת ,

לפחות לא כזאת ..

את שוכחת מהכל ,

את נהפכת להיות הכי תלותית שיש,

לא משנה כמה נואשת תשמעי ,

לא משנה כמה תאחזי בו ,את יודעת שהוא לא יישאר ,

אבל את מנסה לשכנע את עצמך שזה לא קורה ,

ושזה רק חלום ,ושאת תכף תתעוררי והוא יהיה ליידך ,מחבק,ואוהב .

ואז את מתעוררת למציאות הכואבת הזאת ,

ורואה שהוא לא באמת שם ,

אז כן ,

שכחת מי את באמת כשנהפכת להיות המישהי הזאת שאת כלכך שונאת להיות ,

עצם הידיעה שאת זאת את ,

ושההתנהגות הנורמטיבית הזאת ,ניראת לך כלכך חסרת טקט,ושונה ,

זה הופך את זה לכלכך ריאלי ,ופיזי .

ברגע שנוכל להסיר את כל האיפור ,ואת התוויות האלה שאנחנו מדביקים לעצמינו מדי יום,

נגלה אדם חדש ,אדם שלא צריך כמויות של אבק כדי להסתיר את עצמו

:) .