אני באמת יודעת שאין שום דבר שהוא רע בי,לפחות לא ממש.
אומנם אני צינית מידי פעם,ונוטה להיות כלבה,וכשאני במצבי לחץ ומבוכה זה ממש מתעצם אבל מעבר לזה אני באמת לא כזאת נוראית.
אני מכירה אנשים שאני יכולה לאמר להם בלב שלם שיש לי יותר להציע לעולם ממה שלהם יש.
והם חברים שלי ואני אוהבת אותם,אבל יש בהם תכונות ואפן התנהגות שאני מסוגלת להרוג אותם לפעמים.
מצד שני,אני נוטה להיות..מורכבת?
לא,אני לא מורכבת.
לא יודעת איך להסביר את זה,יכולה להיות שאני מורכבת.
אני חושבת שאני עושה עצמי יותר מורכבת ממה שאני באמת,כי זה כיף לי שאנשים יחשבו שאני מורכבת.
או שאני סתם מטומטמת.
נורא בא לי לכתוב "בלה בלה בלה,אין לי אף אחד ולכל החברות שלי יש אהאהאהאה איזה באסה" או משהו בסגנון אבל באמת שנשבר לי כבר הזין מלרחם על עצמי.
למרות שזה נכון,לכל החברות שלי יש מישהו,ובאמת שכל אחד מהם יותר מקסים מהשני,ויותר גברי וחתיך וחמוד.
ומה לי יש?סטוץ עם ערס מהשכבה שלי,זה שראיתי בולבול היום בחוף?
כי לפי איך שזה מסתמן זה הכי קרוב שאגיע לגבר בשנים האחרונות.
סתם,ברור לי שאני אמצא מישהו וכל זה אבל ראבק,כמה זמן אני אמורה לחכות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
