משחרר רצף סדרות בלתי נגמרות, העולם בפנים והחוץ בלחץ.
כל העולם מתקפל והמוטות הכחולים הנשענים הרחק מנמלה יכולים להראות קטנטנים לספקטרום.
גיווני אוויר וכיווני צליל מחדשים את כל המהות של הכלי הצורך.
הכעס מתחיל משמאל ומגיע למרכז, חותך עלטת חושך באלומה של אור.
קריאות מצוקה מן האפלה מתחלקים שווה בשווה כמים בכלי סגור.
הכוכבים ביום הולדת היו במצב מסויים, כל היקום היה בסיטואציה מסויימת ברגע הזה שאתם נולדתם.
האם האמונה האמיתית היא שההגיון חסר ההגיון נעלם ולא יחזור שוב? אולי השגעון יכול להטריף ולהביא לקצבים אחרים.
שבירות של מראות, שירפות של פחים וביזה של עסקים. מתפללים לאלילים הכי גדולים, הכסף. נאור ציון הראה את זה בכרטיס אשראי ברמת אביב ג'. נכון להיום אפילו לאפריקאים בלי חשמל יש כרטיס אשראי, וזו סתם השערה בוטה, אני לא באמת יודע.
הכתיבה ברקע מחלטרת והנה כל זה נגמר
תיהי שלי כבר
שי.