שעת הערב הגיעה, יצאתי למרפסת לנשום קצת אויר צח, ולהביט בשמיים, זה מרגיע.

בזמן המנוחה השגרתית, לפתע ראיתי אורות חזקים בצבע צהוב-זהוב, 'מטוסי צה"ל' חשבתי לעצמי במעין סיפוק. האורות נעו ימינה ושמאלה, במחזוריות, 'מטוס לא יכול לעשות דבר שכזה, לא?!', וזה לא הפסיק, האורות החלו לעלות ולרדת, באותה תנועה מחזורית. התחלתי להלחץ. זה יכול להיות מסוק, אבל יותר סביר שזה חייזרים.

חזרתי לחדרי החשוך (הייתי לבד בבית), והדלקתי את האור, והפעם פחדתי פחד איימים. במרכז הסלון עמד יצור נמוך קומה עם ראש גדול ביחס לגופו, עיניו הגדולות הביטו בי, וצבעו היה ירוק. הוא הקליד על משהו שנראה כמו מחשב, אז ראיתי מה הוא הקליד, כאילו שהמסך היה מופנה לכיווני,

-"שלום - : - פנינו - ל - שלום " (ה " - " זה ההפסקה הקצרה בין מילה למילה שהוקלדה) הופיע על צג המחשב שלו. הוא היה נטול כל הבעה.

-"מה?!" הייתי עדיין בהלם...

ואז הוא הוציא מכשיר הקלטה קטן, לחץ על כפתור, ואמר, "תיקון: הם יכולם לדבר". אני הייתי המום, ופשוט קפאתי על מקומי.

-"טוב אני אציג את עצמי" הוא התחיל לדבר, "קוראים לי לוּמפאליוֹרידוֹס אלמוֹנדירוֹדיס, אבל תקרא לי לוּמפי"

-"ש...שלום מ..מר לומפי" עניתי לו בניסיון להתגבר על הפחד.

-"באתי לכאן מהגלקסיה הרחוקה 'סימוס' אנחנו במרחק גוסל אחד מכם"

-"גוסל?" לא הבנתי את משמעות המילה..

-"אצלכם זה נקרא מאות מליוני שנות אור" הסביר לי, והמשיך, "הגלקסיה שלנו עוקבת אחרי כדור הארץ כבר 3695 שנה"

-"א..אני DIKAON32(שם בדוי), נעים להכיר" הצגתי את עצמי, "אבל למה? למה אתם לא יוצרים קשר עם האנושות?" התפלאתי

-"כי אתם יצורים פרמטיביים, אנחנו ניסינו, כמה פעמים,תקרית מפורסמת בניו מקסיקו ואז החוקרים ששלחנו נותחו, בנינו את הפירמידות, ולימדנו את המצרים הקדומים טכנולוגיות חדישות, אך הם חשבו שאנחנו חתולים או אנשי השמש והתחילו להתפלל עלינו...מה שאני מתכוון זה, שאתם יצורים מוזרים."

-"אולי אתה צודק" אמרתי לו, כבר לא פחדתי "יש אנשים שלא מוכנים, אבל יש גם כאלה שמצפים לכם.."

-"כן, אתה צודק" עדיין דיבר בקור רוח ולא הביע רגשות כלל "אנחנו לוקחים מידי פעם אנשים כאלה אלינו, להראות להם את המקום שהם כה משתוקקים לדעת עליו, אך אצלכם זה נקרא חטיפה.."

לא ידעתי מה להגיד..אז הוא המשיך,

-"נשלחתי לדבר איתך"

-"מה?!" והתחלתי לצחקק, צחוק לחוץ כזה

שוב פעם הוא הוציא את מכשיר ההקלטה הקטן והקליט "תיקון: יש להם רגשות", כיבה אותו והחזיר למקום

-"ההסטוריה מראה שהאנושות לא לומדת מטעויות העבר, אנחנו רוצים שזה ישתנה, ונוכל להיות בקשר איתכם, יש לנו מה ללמוד זה מזה"

-"ואיך אני נכנס לתמונה?"

-"בזמן שחיפשנו מישהו, ראינו אותך מסתכל עלינו מהמרפסת, אז באנו להזמין אותך למשימה"

-"תקשיבו, זה קצת מסובך..."

-"אתה תהיה בסדר..."

ואז נשמעו דפיקות בדלת, לומפי נלחץ "אסור שייראו אותנו! בוא אחריי" רץ וקפץ מהמרפסת...קפצתי אחריו

-המשך יבוא-