מה שקרה לי הפעם, זה מטורף!

הכל התחיל ביום הולדתי, לפני שבוע, השיחות שלי התחילו להיות בסגנון

-"מה אתה רוצה ליום הולדת?"

-"הורדי גורדי"

-"נווו, בלי צחוקים"

-"אני לא צוחק"

**אז כן...הורדי גורדי(Hurdi Gurdi) זהו כלי נגינה שגיליתי על קיומו לא מזמן, שילוב חולני בין כינור גיטרה ופסנתר...**

הכל היה רגיל עד ש נינו, החבר הדמיוני שלי,(למי שתהה, הוא כבר השתחרר ממוסד באבח"ד) שאל

-"מה אתה רוצה יותר מכל?"

-"חשבתי שדיברנו על זה..." עניתי לו

-"לא לא לא, אתה לא מבין" הוא ענה

-"אז למה אתה מתכוון??"

-"ביום הולדתך, יש לי אפשרות לתת לך כל מה שאתה רוצה"   הוא הדגיש את המילה הזו בדיוק כמו שניסיתי להמחיש לכם

-"מה זאת אומרת 'כל'?"

-"לנו, לחברים הדמיוניים יש כוח להגשים משאלות ליום הולדת, את כל סוגי המשאלות, לא רק דברים גשמיים, אבל יש לך רק משאלה אחת"

הייתי מבולבל..

-"ואם אני רוצה את היכולת לשלוט ביקום לשבוע  ו..."

-"לאאא לאא" הוא קטע אותי באמצע, "עכשיו סתם ביזבזת את המשאלה שלך, אני מחוייב לתת לך את היכולת לשלוט ביקום למשך שבוע"

-"טוב...אני אצטרך להסתפק ביכולת הזו" השבתי לו "אז מתי אקבל את זה?"

-"כבר קיבלת." הוא ענה

הייתי מופתע, ציפיתי למשהו מנצנץ שיעשה משהו מגניב אבל לא כך היה, נינו הוא לא פיה, הוא בסך הכל חבר דמיוני.

רציתי לעשות משהו עם היכולת הזו, אבל לא ידעתי מה אפשר לעשות. אז ניסיתי להכין לעצמי כוס תה, אבל הכוס עם התה לא הופיעה על שולחן בחדרי. התיאשתי, כשהלכתי למטבח לא האמנתי למראה עיני, כוס התה החמה היתה מונחת באמצע השולחן בחדר אוכל, ונראתה בדיוק כמו שדמיינתי.

ביום למחרת, הגיעו בדואר כרטיסים למשחק טניס בוימבלדון במגרש 18 לעוד כמעט שבוע, זה היה סר ניקולס, ידידי הותיק מבריטניה. לכרטיסים היה מצורף מכתב קצרצר באנגלית, תרגמתי אותו.

             DIKAON32(שם בדוי)   היקר.

             אני מברך אותך ליום הולדתך, אלו הם כרטיסים למשחק בוימבלדון 2010, מצפה לראותך

                                                                                               בכבוד רב,

                                                                                               סר ניקולס

לא האמנתי, כל חיי חלמתי להגיע לוימבלדון, כמובן התקשרתי לסר ניקולס להודות לו על המתנה הנפלאה.

הפעם החלטתי לעשות משהו באמת גדול. משהו שלא יכול להתקבל על הדעת. שאלתי את ביסקוויט(שם בדוי) אחי בזמן שצפה באחד הסרטים של רובין ויליאמס

-"תן לרובין ויליאמס תפקיד חדש שיהיה במציאות, תן לו להיות נשיאת פינלנד"

-"מה, למה לא נשיא?!" התפלאתי

-"זה לא מטורף מספיק..."

טוב, אז הגיע הזמן לעשות את זה, אז חשבתי על זה...הבעיה הייתה שלא ידעתי אם הצלחתי, אז הדלקתי חדשות. ואז אמרו את זה, שכל הממשלה הפינית הם נשים, ובראשן עמדה אישה, שהזכירה באופו מפליא את רובין ויליאמס

**התמונה להמחשה בלבד

לא ידעתי אם לצחוק או לבכות..אני באמת חורץ גורלות של מדינות שלמות, בטעות..החלטתי להפסיק עם זה.

יום משחק הטניס הגיע, היתי נרגש, המשחק התחיל, השחקנים סיימו לשחק 4 מערכות והייתה מערכה 5 ומכרעת. כל כך לא רציתי שזה יסתיים, החוויה הזו של משחק טניס בוימבלדון. 'רק שזה לא יגמר' חשבתי לעצמי. וזה לא נגמר!!!

השחקנים לא יכלו לעמוד על הרגליים אבל לא יכלו לסיים כי לא רציתי שיסיימו. התוצאה הגיעה ל 34-35 במשחקונים(גיימים), תוצאה הזוייה. המשחק לא נעצר למרות שהשחקנים לא יכלו לעמוד על הרגליים...בסוף מארגני התחרות דחו את המשחק ליום הבא בתוצאה 59-59.

**המציגים הינם שחקני טניס

באותו לילה חזרתי לארץ, המשחק הסתיים ביום הבא בתוצאה 70-68, בהחלט שיא כל הזמנים ותוצאה בלתי מתקבלת על הדעת.

היום נגמרה לי היכולת הזו.

לפני כמה דקות, התאכזבתי..

-"אז זהו, אין לך יותר כוחות?" ביסקוויט שאל אותי

-"לא" עניתי

-"לפחות השגת הורדי גורדי"

...

...

בכיתי...