I Wish I Was A Supergirl

מצאו לי סיבה לכאביי ראש מטורפים... אני לא בוכה וגם לא צוחקת.

מסתבר שיש איזשהו הורמון שמשתחרר בזמן שצוחקים או בוכים,

אני שונאת לבכות, כ"כ שונאת.. ולצחוק? אין לי סיבה..

כרגע, אחרי שקיבלתי פשוט אגרוף מכל הכיוונים, אני מודעת לעצמי יותר מתמיד..

אז אני אלך לי לשתות תה.. אני אבכה, בזמן הצום כמובן עד מחר..

ואולי אחרי כל זה, מחר בבוקר אני אקום עם תחושה טובה וחיוך

אולי זה מה שחסר לי, קצת מעשים טובים.. קצת מעשים מועילים.

לבכות.. זה באמת קשה

המובן מאליו, כבר לא כזה...