רגע של כתיבה...

אני לא יודעת אבל הרגשתי שאני צריכה לכתוב..

אולי זה בגלל מה שמעיק עליי,משמח אותי או מה שאני חושבת אבל אני נראלי שזה לא מעניין אף אחד.

אני ממש לא מבינה את האנשים האלה שהם רעים אבל בכל זאת מקבלים את מה שרוצים.

זה ממש מעצבן אותי אני לא יכולה ככה.אבל לצערי אני חייה עם אחותי שאני חושבת שהיא שייכת לאותה קבוצת אנשים.היא רעה ומאוד,היא עושה דברים רעים ,מקללת אותי ,חושבת רק על עצמה ואני לא אפרט יותר אני לא יכולה לדמיין את עצמי כמוה.לפני שאני מבקשת ממישהו משהו אני חושבת עליו אם הוא יכול למלא אותה או לא.ועוד כל מיני סיבות.אבל היא לא!אכשהוא אני חייה עם זה מחזיקה מעמד.היא לוקחת לי דברים בלי לשאול למשל בגדים וזה מעצבן אותי מאוד...נגיד קונים לי משהו אז כמה ימים אחרי זה זה נעלם!אולי לבגד יש רגליים?אולי כנפיים?לא יודעת.אני מממש לבד בקטע הזה כי גם אמא שלי לא מבינה את זה היא חושבת שצריך להתחלק  בבגדים אני מבינה אותה וזה,אבל אם אני מבקשת ואני מדגישה מבקשת!היא לא מרשה לי הייתה תקופה כזאת שהיא לא הרשתה לי להכנס לחדר שלה.אפילו לשבת שם היא לא הרשתה לי.היא בכלל ל מרשה לי לגעת בדברים שלה.לא נראה לי שאני אחזיק עוד זמן.והיא כם כל הזמן כל הזמן רבה איתי נו טוב גם אני איתה לפעמים וכבר נמאס לי.לא יכולה יותר כמה אפשר??.אני יודעת שצריך לחיות בשלום עם האחיות וזה אבל זה צריך גם לבוא מהצד השני לא?אני חושבת ככה.אני ממש מקווה שנסתדר.טוב עד לפעם הבאה.