יאיי יש לי זמן לכתוב פוסט!!
סתםםםם!! ניראה לכם?
אני מדלגת בקלילות על כל השלבים החשובים שאמורים לבוא קודם:
(להיתקונן למבחן באלגברה בראשון, לסיים את הדף בגאומטריה לשני, לקנות עוד מתנה לאחותי ולקנות משאבת בלונים חדשה כי הקודמת מתה ויש לי בלונים לנפח לאחותי [יש לה יומולדת בראשון])
מי ידע שהחיים בט' מלאים בדברים שצריך לעשות?
גם יש לי אנגלית היום למי ששאל את עצמו "זה נחשב יום עם דברים לעשות??"
אז כן, יש לי הרבה דברים לעשות אבל למי אכפת?
אתם יותר חשובים!
כן יש לי מחויבויות קודמות לעצמי ולכם ואני צריכה לכתוב פוסט חדש!
אז על מה אני אכתוב?..
המממ.....
על החיים ומהותם?
על החיים סתם?
על דברים שעשיתי?
על אלה שאני צריכה לעשות?
מישום מה כל האפשרויות לא ניראות לי משהוא.. אבל אני צריכה לכתוב פוסט חדש! אני חייבת!
טוב, ניגש לעבודה!
הממ... בר... גר.. אה...
טוב, אז לא?
אבל תיראו את הבאנר המושלם שהכנתי אתמול:
=]
טוב.. זה לא באמת ממש פוסט כי אין לי מה לכתוב אבל הייתי חייבת להחליף את הפוסט הקודם..
אה ואני אחליף עיצוב בקרוב (אגש לעבודה עכשיו!)
עריכה:
ההאהא מצאתי לי על מה לכתוב!
אני פרפקציוניסטית אנד יטץ סאקס! קיבלתי 100 בלשון אבל יש אנשים שקיבלו יותר, 96 בהיסטוריה אבל זה כלום! 90 בלשון (פעם אחרת) וזה פשוט חרא!
ומה הכי רע בכל זה? שאני לא מסוגלת להשקיע!
אני לא מסוגלת!!!
ברגע זה אני צריכה להיתקונן למבחן באלגברה חייבת, אני ממש חרא בחומר הזה..
בלשון? לא בדקתי שוב ושוב ואז היתפלאתי והתעצבנתי.. (ביניין התפעל, כן, יופי. עכשיו הבנתי את הפרנציפ.. למה לא..)
ולמה אני לא יכולה לשמוח מהציונים האלה? למה אני לא יכולה ליראות בציון הזה 200 מתוך 10? למה זה חייב ליהיות הפוך? ולמה אני חייבת ליראות בזה עולם ומלואו? אז קיבלתי 90 (שאני לא אומצרת שזה ציון רע.. זה פשוט לא 100..) אז למה להיתעמק בזה?? לתת לזה לדכא?
במקום להגיד "יופי שיהיה.." ולהמשיך הלאה (להיתכוננות הבאה..)
זה חייב לדכא כל כך? עצות בבקשה??
אה וגם יש את זה:
למה את ככה?
למה כזו?
ראיתי שבכית!
שלא טוב לך..
ניסיתי לעזור, לשמח,
והראות לך שזה יותר טוב ממה שזה ניראה..
אבל את בתגובה התנהגת כאילו לא אחפת לך
וכאילו אני רק מפריעה לך בעולם המושלם שלך.
אבל אני יודעת שלא טוב לך.
אז למה את לא נותנת לעזור?
ואחד לשיפור המצב רוח: (או המזג אוויר כמו שאני קוראת לו)
המזג אוויר בכיתה שלי זה משהוא מיוחד.
באמת שאין כמוהו
כשבעיתון כתוב חם מהרגיל ואמא אומרת "חמסין"
אז אני רצה מהר להביא את הסווצ'רט ולא שוכחת מכנסיים ארוכים.
כי אני יודעת שעם כאלה ילדים
המזגן יהיה על -18 מעלות (דאמט זה מזכיר לי גאומטריה)
וכמוון שאני אמות מקור.
אמא חושבת שהישתגעתי.. אבל זה לא יעזור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: