לא רוצה לחזור למקום הזה......
כל כך רע לי עכשיו. התקופה הזו פשוט לא נגמרת.
וזה לא מעניין. וזה לא עושה כלום.
אתה תמיד משקר לי. תמיד. ומה כבר עשיתי לך? טעיתי..
משום מה כבר לאף אחד לא אכפת. אולי יום אחד אני פשוט ארקב כאן....






מגעילה. ועד שיש גשם שכל כך היה בא לי טוב עכשיו אני איבדתי אותו...

זה כמו פצע ענקי שלעולם לא יגליד.
תקופה נוראית.
יהיה טוב......................?
אני מתגעגעת לתקופות שלא הבנתי כלום. שלא ידעתי כלום. שכל מה שהיה חשוב לי זה להנות.

היום.. זה לא אותו הדבר.
אני צריכה מישהו עכשיו. כי אין כאן אף אחד.
כשעובר הזמן אני מתחילה להיות ריקנית יותר.. יותר קנאית, יותר מגעילה, יותר מטומטמת, יותר.. הכל.
ככל שהחברים נוטשים אותי אני מצפה להרבה יותר יחס. ככל שעובר הזמן אני שואפת לשלמות, שבכלל לא קיימת.

הזמן שינה אותי.