אני צריכה להתחיל ללמוד מהטעויות שלי. כי אחרת אני לא אתקדם לשום מקום.
אני צריכה להתחיל לאהוב את עצמי. כי אחרת אף אחד לא יאהב אותי.
אני צריכה להתחיל לקחת את הלימודים ברצינות. כי אחרת אני אנקה את הרחוב.
אני צריכה להתחיל להתקדם במתמטיקה. כי אחרת אני אשב על הגדר.
אני צריכה להתחיל להתחשב יותר בדעתם של אחרים. כי אחרת לא יתחשבו בדעתי.
אני צריכה להתחיל ללמוד שאני לא צריכה להשתנות בשביל אף אחד. כי אחרת זה יהיה סתם, השינוי צריך לבוא ממני.
אני צריכה להפסיק להיפגע. כי אחרת אני אפגע בעצמי עוד יותר.
אני צריכה להפסיק לפגוע באחרים. כי אחרת יפגעו בי.
אני צריכה להפסיק לקחת ללב שטויות. כי אחרת אני לא אדע לקחת לליבי דברים רציניים יותר.
אני צריכה להפסיק להיות צינית במצבים שנורת האזהרה במוחי דולקת. כי אחרת יהיה מסוכן.
אני צריכה להתחיל לקחת את החיים שלי ברצינות. כי אחרת אני אהיה סתם "שני". "הילדותית הזאת". זהו, התבגרת, תתחברי למציאות.
אני צריכה להתחיל לתכנן את העתיד שלי. כי אחרת אני אגיע לגיל המיוחל ולא אדע מה לעשות עם עצמי.
אני צריכה להתחיל לחשוב מה לכתוב בבלוגי שלי. כי אחרת הוא יהיה סתם משעמם [נו יופי, טיפשה, מה הוא עכשיו?].
אני צריכה להתחיל למצוא את החברים האמיתיים שלי. כי אחרת אני אהיה בודדה ומדוכאת.
אני צריכה להפסיק לשעמם אתכם. כי אחרת לא תכנסו לכאן.

אני צריכה להפסיק את הפוסט הדפוק הזה. חהחה, לא התחיל ב"כי אחרת", אכלתם אותה!