חשבתי על זה קצת
הרבה זמן לא עידכנתי ואמרתי אולי אני יאלתר עוד שיר
ובדיוק היום אני מרגיש משהו קצמת שונה שגורם לי לכתוב פה עוד אילתור שלי
אני בוכה מבפנים
הדמעות נופלות בתוכי ללא ערף וללא סיבה
מבחוץ עוד הרגשה של כישלון שבכלל לא קרה
בלי שום תזוזה בלי שום תנועה לא נכונה
הדמעות נופלות לבד
זמן די רב עובר
אני עדיין מרגיש את אותה הרגשה
עד שיגיע הרגע בו אצטרך לבחור
אני מקווה שההרגשה של הכישלון תיגמר
באלך פשוט להתנחם בחיבוק חם ואוהב
כשיורדות עליך הטיפות הרטובות והחמות
חיבוק הוא הדבר היחיד שיצליח לנחם אותי
מהמצב הלא מובן הזה
אך במי אתנחם ?
אצטרך לבחור ,
עוד מחשבה לא ברורה נכנסה לעולם הגדול והמופלא
היא אהבה
אף אחד לא יודע איך ..
האם זה בכלל חוק טבע ?
לעולם לא ידעו לעולם לא יידעו
אהבה תמיד הייתה באוויר וברוח המלטפת
אף אחד לעולם לא יידע איך היא נוצרה
אבל כולם נהנים ממנה
שנה טובה לכל הקוראים
3>